יום הכיפורים עבורי היה תמיד יום מיוחד מאד.

באם הסתכלתם ברשימת הספרים האהובים עליי, תיראו כי מככבים שם ספרים על מלחמת יום כיפור - מלחמה שהייתי בן 8 כמעט כאשר פרצה, אך את המשמעויות, העאב וצדדדיה הצבאיים והמדיניים הבנתי רק בתחילת בית הספר התיכון בו התחילה ההתעניינות שלי בנושא.

אווירת החג, גם לחיחוני כמוני, היתה תמוד מיוחדת - אם כי גדודי האופניים/קורקינטים/רולרבליידס המתרבים כל שנה פוגמים מבחינתי באווירה זאת יותר ויותר.

השנה - יותר מתמיד, יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש נוקב.

מהיום, לאחר שאחזיר את הרכב והטלפון הנייד - אהפוך מובטל באופן רשמי.

מאחר ומכניסתי לצבא בגיל 18 ועד היום קיים אצלי רצף עבודה מסודר - מדובר במצב יוצא דופן, וגם אם הוא זמני כפי שאני מתכנן, אין לי ספק לגבי אחריותי למצב שנוצר.

תוכניות הרדיו השונות העלו סלבריטאים שונים ושאלו אותם ממי היו רוצים לבקש סליחה - אתם יכולים לתאר שמלבד פרץ התפלספות מרגש לגבי מצב האומה או החברה , לא נשמעה התנצלות ספציפית מהדוברים הללו לאדם כזה או אחר...

אני, כמובן, חושב אחרת.

אני מתנצל בזאת בפני הקיפודה, האפרוח והגוזל על כי במעשיי והתנהלותי הבאתי את משפחתנו האוהבת למצב כזה.

נכון, יש לא מעט נסיבות מקילות - התנהלותו של בוס לשעבר, ההכנה שלי לרגעי סגריר, ההתנהלות המסודרת הבלתי מתפשרת שלי למציאת עבודה חדשה שמבשילה ממש כעת - אך עדיין אני סבור כי מעבר לכל ההסברים, אחריותי איננה ניתנת להעברה או חלוקה , ולכן ההתנצלות הינה במקום וגם הכרחית.

כחומר נוסף למחשבה בנושא סליחות, אתם מוזמנים להכנס לקישור הבא:

סליחות מחשבות ורעיונות

אציין את ההזדמנות לאחל לששת קוראיי גמר חתימה טובה, צום קל ושנה טובה.

אסיים באימרה היומית שהינה פראפראזה על אימרה שלי מהעבר:

"פעם הייתי צנוע, אח"כ חשבתי שאני מושלם ואינני טועה לעולם - אבל טעיתי" ( ח.ש.ת )