
מדי בוקר, בשעה 05:20 , עת אני מתעורר משנתי , מקשיב לציפורים ורואה כיצד הלילה חומק לו בזריזות מהגבעות ואיך כלי הרכב מתחילים לנוע שוב בכבישים, ונוהג כחנווני לפתוח את הבלוג כדי לצייד את כל הקונים הקבועים בכל-טוב לקראת היום החדש, אני עומד מול הדלת הבלוג הסגורה אשר מכוסה אגלי טל ומתלבט איזו סחורה לשים על המדפים היום.
התלבטות קשה, אשר נפתרת בדרך כלל במהירות רבה, לאחר שהרעיון הנכון והמתאים מבליח, ואני ניגש למלאכה...
וכך כל יום, שש פעמים בשבוע, בחום ובקור- פרט לחגים וימי שבת כמובן - מרכול "חומות של תקווה" פתוח עבורכם , בו תמצאו לחם לנפש, תבלינים ליום-יום וגם לבישולים לאירועים מיוחדים, דם ליבו של כל אדם, פירות ההצלחה (ולעיתים גם ענבי זעם...) וכמובן גם עיתונים וספרות...
הבוקר התלבטתי , שלא כהרגלי, בין שלושה נושאים הסובבים את מהות המרכול:

- בעקבות רמה בפני עצמה ואחרים והייסורים שעוברת MAזונה לאחר מות אימה ז"ל - סיפור על חמות אחרת, כל כך שונה מזאת שמתוארת שם - במילים אחרות "נגטיב" , תרתי משמע, ועל ערכי משפחה בכלל, ...
- אחוות הטבעת - שמתי לב שהמותג "אתגר גיל הארבעים" התרחב תוך חודשיים וחצי לכ 40 איש - חשיפת המשתתפים החדשים שלא הוכרו לכם במסגרת אחוות הטבעת -OUTING
- מגזין THEMARKER האחרון אשר עוסק בנושא "קריירה" והשפעותיה כפי שהחנווני שלכם חווה כעת...
ההתלבטות היתה הפעם קלה - כל אחד מהם ראוי לעמוד על מדף המבצעים לכשעצמו, ואכן יועלה לשם בהקדם...
בעל המרכול ייקח חופש מהחופש, ישאיר את הסחורה במרכול, ויחזור בערב לאחר פעילות חווייתית עם הקיפודה, האפרוח והגוזל...
אסיים באימרה היומית:
"אל תסתכל בקערה אם יש בה בשר ודגים, אם אין בה בשר ודגים, אלא הסתכל בשמחה שבין קערה לקערה" ( שמואל יוסף עגנון מתוך "תמול שלשום" )