סערה בחוץ.

רוחות חזקות ומחרישות אוזניים נושבות בחוץ, וגשם חזק מנקה את האוויר.בדרך ממגרש החנייה אל הבית נלחמתי בשניהם באומץ רב - וכמובן שהפסדתי, והגעתי רטוב הביתה מעוצמת השניים שהתאגדו נגדי...

חורף ישראלי כהלכתו.

הגוזל והקיפודה נמים עדיין את שנת הצהריים, בעוד האפרוח חוקר עולמות ומגלה תגליות דרך האינטרנט. אני זוכר כשהייתי בגילו הייתי מחכה להפוגה קלה בגשמים כדי לדשדש בשלוליות, להקפיץ אבנים ולראות ציפורים ראשנים ולראות את ארצנו נקיה ויפה.

אבל היום זה לא קורה , אולי מכיוון שארצנו כבר לא כל כך צעירה ולא כל כך יפה, הרבה קמטים , משקל עודף וכמה ניתוחים פלסטיים לא מוצלחים. עד לפני כמה שנים ראו שהיתה פעם יפיפיה מהממת, אבל היום גם הסימנים הללו דהו בין קפלי השומן, השפתיים הקפוצות והיד הקמוצה, המחפה על לב של אבן.

איך כתב פעם אודיסאוס ? אני אוהב את הארץ, אבל שונא את המדינה...

אני עוד לא שם, אבל יש ימים בהם אני מרגיש בדרך - במיוחד כאשר אני מרגיש כי כל הגשם הטהור שיורד בחוץ לא יוכל לנקות את הלכלוך והשחיתות שנערמו כאן ללא יכולת מיחזור, וכן הבושה שלא רק שנעלמה כעוד בעל חיים שנכחד,אלא אף לא השאירה לנו שום רמז גנטי כיצד נוכל לשחזרה באחד הימים.

איך כתב אריק אינשטיין, יקיר הבלוג ?

יושב מול הנייר - אריק אינשטיין

יושב מול הנייר, אצלי העט ביד כמו חרב
אני יושב מול הנייר ורוצה לשפוך הכל
אני יושב מול הנייר ורואה אותך נופלת
אני מביט אל הנייר אבל לא יוצא לי קול

הו, ארצי מולדתי איך את הולכת פייפן
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
הרי היה לנו חלום ועכשיו הוא איננו
אני כל כך עצוב שבא לי לבכות

יושב מול הנייר כשמתחיל לרדת ערב
יושב מול הנייר בחוץ נהיה כחול
אני יושב מול הנייר ורואה אותך מתמוטטת
מביט אל הנייר וטומן הראש בחול

הו, ארצי מולדתי את הולכת פייפן
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
כן הרי היה לנו חלום ועכשיו הוא איננו
כן אני כל כך עצוב שבא לי לבכות
בא לי לבכות לך ..

יושב מול הנייר, אצלי העט ביד כמו חרב
יושב מול הנייר אני רוצה לשפוך הכל
אני יושב מול הנייר ורואה אותך נופלת
אני מביט אל הנייר אבל לא יוצא לי קול

הו, ארצי מולדתי את הולכת פייפן
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
כן הרי היה לנו חלום ועכשיו הוא איננו
כן אני כל כך עצוב שבא לי לבכות
בא לי לבכות לך ..

ומספרים לנו שמאוחר לא נתקן לב שנשבר
שהחלון נסגר אומרים שזה נגמר
את מה שהם רואים עקום אני רואה ישר
אין כזה דבר אין כזה דבר ...

כמה רחוקים אנחנו כמה רחוקים
מה רצינו להיות בסוף כולנו שוכחים
מתמכרים בקלות לתסכול ולפחדים
ולא מוצאים ולא מוצאים ..

הו, ארצי מולדתי את הולכת פייפן
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
כן הרי היה לנו חלום ועכשיו הוא איננו
כן אני כל כך עצוב שבא לי לבכות
בא לי לבכות לך ..

כן ארצי מולדתי את הולכת לי פייפן, הולכת לי פייפן
שברת לי את הלב לחתיכות קטנות, חתיכות קטנות
אני יושב מול הנייר רוצה לשפוך הכל
יושב מול הנייר בחוץ נהיה כחול
אני יושב מול הנייר
ארצי את הולכת לי פייפן ...

אסיים באימרת היום:

"ארץ ישראל היא ארץ של סימנים, יש בה סימנים של נפט, סימנים של גז, סימנים של נחושת ועוד סימנים מעודדים רבים" ( לוי אשכול )