היום אני בבית עם הגוזל החולה בו זמנית עם דלקת גרון ודלקת אזניים בו זמנית.

כידוע, בתקופות כאלו אני מתחלק עם הקיפודה , אם כי לא בחלקים שווים, אך היום, יותר מתמיד, מדובר ממש בפסק זמן דרמטי מן הפעילות היום-יומית, כפי שלא עשיתי כבר כמעט ארבעה חודשים .

מאחר והגוזל עדיין ישן והאפרוח מתארגן ליציאה לביה"ס, אני יושב שלא כהרגלי בשעה כזאת מול המחשב ונזכר בימים אחרים, לא רחוקים מחד, ומאידך נשכחו כמעט לחלוטין באינטנסיביות המדהימה של עולם העסקים.

שוב אני נזכר בחצי השנה המדהימה בעומס האירועים שעברה עלי , ובעובדה שהייתי לבטח מגחך לפני שנה מהיום אם היה בא מגיד עתידות ומספר לי מה צפוי לי בקרוב מאד.

מעבר לכל אני סבור כי למדתי להכיר ולהוקיר את הבית והעבודה - ואת תרומתם הגדולה לאיכות חיינו בכל עת.

כבר אחרי השעה שמונה - האפרוח כבר התחיל את לימודיו והגוזל מראה סימני חיוניות מדהימים, ואנו מבלים במיטה הזוגית ( בלי קונוטציות שליליות בבקשה...) כאשר הגוזל רואה את "דיג-דיג-דוג" החדש ואני כותב במחשב הנייד את הפוסט הזה, כאשר משבי רוח חזקה וגשם נשמעים מבחוץ, וסדין חשמלי מחמם אותנו וגורם לי ולגוזל להתכרבל מתחת לשמיכת הפוך ולהציץ החוצה מדי פעם...

בית חם - עופרה חזה

מילים: בצלאל אלוני
לחן: בצלאל אלוני

אור מלטף
שבר ענן
ודמות נשכחת
בעשן
אור מנצנץ
קול בהמון
ילדה בוכה
ילדה בוכה
מרוב שאון

בית חם, בית חם
ילדה רוצה רק בית חם
בית חם, בית חם
להיות איתך בבית חם

אתה מכה
בי זיכרונות
וצחוק מוזר
של עלבונות
ילדות רחוקה
בין סמטאות
ועיניך אלה
תמיד בורחות

יד מושטת
לעזרה
ורק אתה
כצל עובר

בית חם הוא הנפש
מחסה לנשמה
אל תהרוס תן לה לגשת
תן לה כוח בנשמה...

בית חם, בית חם...

אוהב, בקיצור, להיות בבית - המקום להיטען באנרגיות חיוביות לטובת המאבקים העסקיים, ההשקעה העצומה והתובענית בעבודה ובלימודים, ויותר מהכל - הדרך שבה "מיכלית האנרגיה בשם חומות של תקווה" , שדגל ישראל מתנוסס בגאון לה על התורן, מתדלקת בעצמה...

אסיים באימרת היום:

אתה זקן כאשר רוב השמות הרשומים בפנקס הטלפונים הקטן שלך הם של רופאים ( וודי אלן )