מזמן לא כתבתי בשעות בוקר מוקדמות שכאלו.

פנסי הרחוב הכתומים ושקט מוחלט מקדמים אותי בכניסתי לממ"ד ממנו אני כותב עם המחשב הנייד על מנת לא להפריע בכתיבה  לקיפודה, לאפרוח והגוזל הנמים את שנתם.

מה עובר עלי, בשעה 04:25 , תשאלו ודאי.

• אבי אמור לעבור מחר בבוקר ניתוח לא פשוט בן יפורק וינוקה מקטע עורק צווארי מסתימה כמעט מוחלטת הקיימת בו - ואני מוטרד.
• האפרוח סיים את כל המטלות של תהליך הקבלה לבית הספר שליד האוניברסיטה העברית - ועכשיו צריך לחכות ולראות אם יכלל במכסה היוקרתית או לא.
• סיימתי אתמול בהצלחה את מבחן ההסמכה הראשון בתחום הפיננסי עליו סיפרתי לפני כניסתי לתפקיד מתוך התכוונות אסטרטגית - ואני מרוצה מאד, למרות שהמבחן הקשה מכולם, אליו אני לומד בקורס בימי ראשון אחה"צ ושישי יערך עוד חודשיים וחצי.
• התחום שלי מסכם היום, בחודש הקצר בשנה, את התוצאות הטובות ביותר שלו מהקמתו - אין בחברה ספק כי שיטות העבודה שהנהגתי ובאו לידי ביטוי בצורה טובה למדי , אף יותר מהחודש שעבר בו גם היו תוצאות טובות - ואני שמח וגאה.
• אני חוגג כמעט 7,000 כניסות לבלוג, ולמעלה מ 70 חברים ומשקיפים מסורים בטבעת המופלאה שלנו - ואני מאושר לראות את המעורבות הפנימית של רבים מאיתנו בחיי האחרים, אותה ניתן לתאר כמקסימה ומדהימה. לי אין ספק כמה תרמה הכתיבה והפעילות כאן למיקוד במטרות שלי ( שהיה גבוה מלכתחילה ) ומהתגובות של ששת קוראיי אני למד כי חיוך פה ושם, שמחה ואמונה בדרך, שיטות ורעיונות חדשים מסייעים גם לכם לעיתים - שמחה גדולה אתם גורמים לי בפוקדכם את הבית האישי והאמיתי שלי כאן - חומות של תקווה, תמיד עם חיוך, דלת פתוחה ומזמינה  וכוח להמשיך...

אסיים באימרת היום, המוקדשת הפעם לאבי.

"כל אחד יכול להראות סימפטיה לסבלו של חבר, אבל דרוש חבר אמיתי להראות סימפטיה להצלחתו" ( אוסקר ויילד )

עדכון 1.3.2007 בשעה 2000

אבי סיים את הניתוח בהצלחה, ולא מזמן הגעתי הביתה לאחר ששוב ניהלנו שיחות ארוכות על מהות החיים.

באם הכל יתנהל כמתוכנן, הוא אמור לעלות מחר למחלקה מטיפול נמרץ, ולשהות בסה"כ 5 ימים בביה"ח.

אני מנצל את ההזדמנות להןדןת לכל קוראיי על התמיכה, האהבה והחיבוקים...