ביום בהיר אחד עזבתי תפקיד בכיר בחברה פיננסית ידועה וגם נפרדתי מכלבי האהוב לאחר 12 שנה - ההתמודדות עם משבר גיל הארבעים התחילה ברגע זה - וכך גם הבלוג... |
| 5/2007
"חומות של תקווה" מאחל חג שבועות שמח
חג שבועות שמח!
מספר עדכונים נוספים:
- פרשת האפרוח שהוכה ע"י הורה מלווה בטיול ביה"ס - הנושא מתוחקר ע"י ביה"ס וממצאיו יוצגו לנו בסוף השבוע. תחושת הבטן שלי לאחר שיחה עם מנהלת ביה"ס, וראיית האחריות השילוחית של ביה"ס בנושא, מלמדת אותי כי עם כל הרצון הטוב שהיה לסיים את המשבר בצורה חינוכית ונאותה , כפי שניסינו, לא יהיה מנוס מהגשת תלונה במשטרה.
- אתמול, אחרי חצי שנה של לימודים ותרגולים מפרכים , התקיים המבחן המקצועי שלי. לצד הכנה טובה מאד ( בהתחשב בנסיבות האובייקטיביות של עבודה ומשפחה ) התגלה כצפוי מבחן קשה מאד, אך אני רואה אפשרות סבירה כי עברתי אותו, למרות הנחת העבודה של נבחנים במבחן זה כי המעבר בד"כ יהיה בבחינה השניה או השלישית. בכל אופן, תוצאות תהיינה עוד מס' שבועות והרגשתי היא כי גוש מהסלע הגדול ניגל מעל ליבי...
- המשפחה כולה נערכת לחתונתו של אחי הצעיר ( שם קוד "גמד"...) שתתקיים אי"ה ( והוא ירצה...) ביום ה' הקרוב בתל אביב, ואחריה, לאחר זמן רב מאד, סוף שבוע משפחתי של המשפחה המורחבת.
- העבודה נהיית תחרותית ומאתגרת כאחד, במקביל, קלטתי השבוע את העובד התשיעי לתחום, כאשר אציין כי כאשר הגעתי אני לתחום נמנו בתחום רק שישה עובדים, כמספר הקוראים הנאמנים של בלוג זה...
אסיים באימרת היום:
"פסימיסט רואה קושי בהזדמנות, אופטימיסט רואה את ההזדמנות בקושי" ( וינסטון צ'רצ'יל )
| |
| |