השבוע סיימתי סדנת פיתוח מנהלים בחברה שנמשכה 4 חודשים  - כן, בתור משתתף ( אם כי פעיל...)

בתור מאמן בעצמי, ולאחר השתתפות באין ספור סדנאות שכאלו, סימנתי לי כמטרה להכיר ולהתחבר אל המנהלים האחרים בחברה, בעיקר כי כך נעים הרבה יותר מבחינת תקשורת בין אישית, אך גם בשל העובדה כי אני עובד בחברה במשך תשעה וחצי חודשים של שכרון חושים ( וגם שינויים, ניסויים, והנהגה...)

מאחר והדרג הניהולי של החברה הינו צעיר, אבסולוטית ויחסית, הסתבר שאני בין המנהלים המבוגרים וגם המנוסים בחבורה , כך שהשתדלתי להעביר לכולם את שיטות "חומות של תקווה" לחברים, בעיקר הצעירים, שלהם, למרות הגדרת התפקיד הניהולי, היתה זאת הכשרה ניהולית ראשונה בעצם.

בין היתר, בתור אחד שעשה בחייו אין ספור סימולציות בסדנאות מסוג זה, וניהל אנשים בפועל, לקחתי על עצמי השתתפות בסימולציות שונות כאשר אחרים השתדלו שהמשימה תעבור לידי אדם אחר - ונהניתי מכל רגע...

הסדנה כללה גם מפגש OUTDOOR בפארק ציורי באיזור ירושלים בו ביצענו משימות בסגנון גיבושים של יחידות מובחרות, שהיווה חוויה מעצימה בפני עצמה.

הסדנה הסתימה בפרק של "תקשורת בין אישית" אשר לו שמחתי יותר מכל לתרום.

לפני הפרידה, הונחינו להצמיד דף לחולצה מאחור, וכל אחד מ 15 המשתתפים בסדנה היה יכול לכתוב משהו לחבר אחר לסדנה - על ההיכרות, מה לקח ממנו, מה הבין ובכלל.

אציין כאן שהדף, בו כתבו 14 המשתתפים האחרים, ישאר אחת המתנות היפות שקיבלתי אי פעם...

אסיים באימרת היום:

"ניהול הוא לא יותר מאשר החדרת מוטיבציה באנשים אחרים" ( לי איאקוקה )