החודש האחרון בעיקר, עקב השילוב של הפעילות הגואה של הרבעון האחרון של 2007 והלימודים, אני מוצא את עצמי מגיע בשקיקה ובערגה לשישבת.
כל זאת לאחר שבוע עתיד קילומטראז', פגישות, מכירות, הנעה ( והנאה...) מצאת החמה ועד חזרה הביתה כאשר הגוזל כבר ישן בד"כ, וגם הקיפודה והאפרוח המתבגר כבר הורידו הילוך...
בתור חילוני , אך עם כבוד רב לדת היהודית עוד מילדות, הנובעת מעיקר מפרשנות חברתית של התורה והמצוות, אני מוצא הגיון וטעם רב בפעילות רגועה , נינוחה ומחבקת של סוף השבוע.
אסל, רק רכע - תיאוריה לחוד ומעשים לחוד...
בבית מתנהלים ביום זנ קניות, נקיונות, סאפ"ש ( סידורים אישיים פה שם...) וכיו"ב.
כאשר מגיעה השבת, ההרגשה היא שלא עשיהו דבר, כמשפחה, כל השבוע, ואז צריך לעשות פעילות משפחתית מחוץ לבית...
בקיצור, נוצר שבוע עבודה חדש של שבעה יצים בשבוע...
איך שלא יהיה, עם השמחה והקושי שתיארתי לעיל, אני מנסה, למרות שלא תמיד מצליח, להיות כזה...
מישהו לרוץ איתו
עכשיו תורי
עכשיו תורי לאהוב
עכשיו אני
גם לי מגיע
שיהיה,
מישהו כאן קרוב
יחבק וירגיע
אחד אחד
את השדים במלחמה הזאת
אחד אחד
את הפצעים שלא נותנים לחיות
מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו איתו בגשם החזק
שבתוכי תמיד יורד
ולא נפסק
עכשיו תורי
עכשיו תורי לא לכאוב
עכשיו אני
גם לי מגיע
מישהו, שלא ייתן לעזוב
הוא יילחם וינצח
אחד אחד
את הקרבות במלחמה שבי
הוא יחבר את החלומות הקשורים שלי
מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי תמיד יורד ולא נפסק
מישהו להיות איתו ביחד ולא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי, תמיד יורד, ולא נפסק
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי, תמיד יורד, ולא נפסק
עכשיו תורי עכשיו תורי לאהוב
עכשיו אני.. גם לי מגיע..
איך נראה השבוע שלכם ?
אסיים באימרת היום:
"כשאתה עושה טעות, כתוב את מה שלמדת באותו שבוע. התהליך של כתיבה וקריאה של זה יכול לעזור לך לא לעשות את זה שוב" ( מייקל לווין )