לא קשור לרגיעה השברירית בדרום, אלא טיול משותף שעשינו, ביחד, במקום העבודה החדש - ישן...
המסורת של טיולי הגיבוש מגיעה לכל מקום עבודה, והיצירתיות בהכנתם נהיית קשה יותר ויותר עם הזמן, מאחר וכולם כבר פגשו וראו הכל - הפעם, לא אני הייתי אחראי על ההכנה אלא המנהל הבכיר שהוא גם חבר טוב, ובמקביל התעקשתי לא להיות מעורב ולו ברמת הידיעה...
נפגשנו כולם בבוקר יום ג' השבוע לארוחת בוקר מפנקת במסעדה הצופה על אחד מנחלי הצפון, ושם גם פגשנו את המדריכה שתלווה אותנו בהמשך היום.
משם המשכנו לאיזור הכנרת, ושם באחד מאתרי הקיאקים, ביצענו חימום והפעלה קבוצתיים, בשילוב עם המים - הפעילות לא צולמה בשל סכנת הנפילה למים, ובדיעבד הצדיקה את אי הצילום - פרט למשימות היצירתיות שבוצעו בחלוקת הקבוצה לשתי קבוצות משימתיות ותאבות בצע ( העלאת אדם למגדל רב קומות של קומות של קוביות ענק בכוחות עצמו, העברת תיבות אוצר מצד אחד של הנהר לצד השני ללא הזזתן ביד וכיו"ב ) בנינו סירות לקבוצות שכאמור , התחרו בינהן במשימות ובכמות השטויות כמובן...
משם, אחרי ארוחה קלה ( שימו לב, כי מוטיב האוכל שזור כחוט השני בטיול זה...) המשכנו לחמת גדר, ושם קיבל כל אחד מהמשתתפים עיסוי בתיאום מראש - אני אמנם לא מחסידי העיסוי, אך אחרי כל האנרגיות החיוביות, הלישה הארומטית היתה בהחלט במקום...
אחרי שחיה קצרה בבריכות, וארוחה קלה, המשכנו אל דרום הרמה - מצפה לשלום, הסמוך לכפר חרוב. זהו אתר שבו 27 צימרים מדהימים הבנויים על קצה המצוק הצופה לכנרת - ואת הנוף המדהים תראו בהמשך.
ארוחת הערב אורגנה מסביב לבריכה, ובה בעיקר בשר משובח בצורה יוצאת דופן, יין טוב , ירקות ופירות - ולצידן, פלאוורה עד השעות הקטנות של הלילה...
הלכנו לישון עייפים אך רעבים...
בבוקר, לאחר ארוחת בוקר על קצה המצוק, יצאנו לנחל אל-על ( השחור ) בו נתקלנו במאות ילדים שעשו את המסלול במקביל אלינו בחום של 36 מעלות - והכושר, או אי הכושר של החברים עלה בצורה ניצחת באשר גם הילוך ראשון לא סחב בעלייה...
משם המשכנו לסדנת צחוק בה בהנחייה מועטה השתחררנו כולנו, ובצחוק מטורף ותנועות מוזרות הפכנו להיות אטרקציה של טיילי איזור קצרין - אחרי השטויות שעשינו שם לא הייתי מתפלא לחזור אל הרכב ולראות כי קצין הרכב החליף את הסמל הידוע ב"אברבנל"...
משם, לארוחת צהריים בכפר האומנים של רמת הגולן - מדרחוב הנטוע, במקום בעיר, ברמה באמצע שומקום - סדנאות אמנים, בתי קפה, מטפלים, ציירים ומסעדות....
את ארוחת הצהריים התחלנו בחידון של תמונות ילדות שלנו - מי הוא מי , והאמת, כמו במערכון של דודו טופז - חיפשנו כבר את הפנקייק להקיא ( הוא נמצא אגב בצומת צמח...) .
זה היה סופו של יום מהנה, ושל יומיים גדושים בפעילות יצירתית, שאותו, אישית, קינחתי בנהיגה כיפית של כביש הבקעה בשעות בין ערביים עד ירושלים...
רמת הגולן - כיום
אני - היום לפני 39 שנים
אסיים באימרת היום:
"לכל קבוצה יש את הדינמיקה שלה. אם אתה מסתכל על קבוצה ולא רואה את האידיוט, כנראה שזה אתה" ( יו לורי - האוס )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: