איך חלף לא הזמן - עוד שבועיים, ב 17.8.2008 , יהיה האפרוח בן 13...

מכיוון שהגוזל, דווקא , נהנה מאד לראות סרטי מורשת משפחתיים ( נחשו מי הצלם והקריין...), אך כמובן איננו מזהה את מי שאינו עוד איתנו מדובר באירוע נוגע מאד ללב שלנו.

אני רואה אותו בסל קל יום לאחר רצח רבין כאשר היה בן 4 חודשים...

מתחיל לזחול ,מתפלש, מושך באזניים ומכניס ידיים לפה עם הכלב שהיה גדול ממנו פי 4 וכבר שנתיים איננו עוד...

מאושר וגאה באח הקטן שנולד כשהיה בן 4 , אך לא הבין עד הסוף את פטירתו בגיל 8.5 חודשים - לפחות קיבל את הוריו בחזרה...

משחק ומתבדח עם הסבא ( אביה של הקיפודה ) ןעם הסבתא רבא (סבתא שלי ) שנפרדו מאיתנו כשנה וחצי לאחר מות הבן...

ויש גם הרבה שמחה...

כניסה לחטיבה צעירה...

שלום כתה א'...

השתתפות בתוכניות טלוויזיה רבות - ערוץ הילדים, לוגי ושו"ת - וזכיה בפרסים...

חברים, חופשות וטיולים...

נסיעות לחו"ל...

פרוייקטים מיוחדים...

והנה אנו במסיבה בחטיבת הביניים לאחר סיום כתה ז'...

עליה לתורה - שבת, 23.8.2008 , פרשת עקב - כבר כעת מתרגל האפרוח, כאביו ודודיו, את המפטיר דרך בספר והקלטת ...

שתגיע גבוה - השמיים הם הגבול...

אסיים באימרת היום:

"אל לנו לראות אדם כמאושר טרם יחצה את גבול חייו ללא מכאוב" ( סופוקלס )