כפי שמסתמן לצערי , פוסט זה , שמספרו 521 בבלוג "חומות של תקווה" יהיה פוסט הפרידה שלי מישרא אחרי 12 שנות כתיבה רצופה , אשר החלה כאן ב 21.7.2006 ונמשכה ברציפות עד היום.

לאחר זמן לא רב מפתיחת בלוג זה , התגבשה התפיסה שלו - כתיבה אישית , על חוויות אישיות ובהקשר אימון ואקטואליה , המסתיימת בתמונה + אימרה רלוונטית לנושא הפוסט - וכך גם עיצוב הבלוג - והכל בצורה מודעת ואיכפתית.

הכרתי כאן , גם אישית כמובן , כ 15 אנשים טובים ומיוחדים , שגם איתם אמשיך להיפגש בהזדמנויות אחרות.

עצוב לי מאד - הגם שלישרא היו יותר נשמות מלהקת חתולים , הטכנולוגיה שעצרה מלכת , החברים שעזבו לאיטם ונעלמו למדיות אחרות - נותרתי , עם עוד כמה מתי מעט , להוריד את המתג ולסגור , הפעם כנראה סופית בהחלט , את ישראבלוג.

אהבתי מאד את המקום הזה , שהתחלתי לכתוב בו בהיותי בן 40 , כאשר ייסדתי בו את הטבעת "אתגר גיל ה 40" בה היו פעילים , בשיאה , כ 90 חברים , התקיימו בה פרוייקטים מיוחדים שמילאו אותי , ולמיטב ידיעתי , גם אחרים , באנרגיות חיוביות , ואני מסיים לכתוב מעט אחרי גיל 52 - מה השתנה ?

מחד , הרבה מאד השתנה - הקצב , הטכנולוגיה , העומס , הלחץ בשסתום סיר הלחץ עליו אנו חיים בשיגרה , הסביבה הגלובלית , הכלכלה , המדינה ומוסדותיה , האווירה הציבורית , האיומים על האוהל הנידף בצונאמי...

מאידך - אני מרגיש שנשארתי אותו אדם , בעל אותן תכונות אופי , אותם יתרונות וחסרונות , עם יותר נסיון - ועם אותה האהבה...

שלום , ישראבלוג - נעמת לי מאד...

אסיים באימרת ... סיום.

"זה לא נגמר , זה רק הסוף" ( יובל בנאי ) 

כל העוקב אחרי בלוג זה ב 12 שנות קיומו , רואה את האלמנט החברי והנוסטלגי שנוסף לא מאז יום הולדתי ה50 לפני כשנה וחצי - התרפקות על תחנות חיי השונות , החל מביה"ס היסודי , דרך בית הספר התיכון וכלה בחבריי לקורס חובלים , אשר האחרון גם היווה את הבסיס לפעילות ההנצחה של עודד ( דדי ) שיינבליט ז"ל שהופיעה מספר פעמים בבלוג זה , ועדיין נמשכת , אם כי ברמת פעילות מצומצמת יותר.

אחד מספיחי הפעילויות הללו הוא מפגש מצומצם חצי שנתי , שהתקיים אמש בירושלים , עם שתי בנות מחזור ביה"ס היסודי , שאינו קשור למפגשים השכבתיים ה"גדולים" ( כ 40 משתתפים בד"כ ) ובהם , על כוס יין או בירה , אנו מדברים על החיים , בעיקר לאלו שאנו מביטים קדימה אליהם - בהקשר הקריירה , הילדים , ואפילו לגבי הפרישה.

המפגש אתמול היה מבחינתי הזדמנות לחגוג את החיים - אחרי שבאותו יום של מפגש זה התקיים כנס סיכום חציון של מקום העבודה שלי , בו הייתי אחד הבודדים שעמד בכל היעדים של התוכניות העסקיות , ולאחריו השתתפתי בשתי לוויות - חבר צוות צעיר מסיירת ההורים העירונית שלנו שנפטר במפתיע מאירוע לב , וחבר של ההורים שלי , שהיה לי כדוד.

אמשיך לחגוג את החיים בכל רגע נתון...

אסיים באימרת השבוע:

פרוייקט שיר ההנצחה , עליו עדכנתי בפוסט הקודם - הסתיים , והשיר באוויר !

לאחר גיוס הכספים לפרוייקט השיר המרגש , "ילד של ים" , ולאחר שתי חזרות של הזמרת , פזית נוני , עם הפסנתרן והמעבד המוסיקלי , יואב פולאצ'ק , התכנסנו באולפן ההקלטות ביום ג' שעבר , 25.4.2017 לסשן של כ 15 הקלטות מהן נבחרה בסופו של דבר ההקלטה הטובה ביותר לטעמנו - ולאחר "בישולה" ע"י מנהל האולפן , הופץ השיר באמצעות "לינקטון" ביום ד' , 26.4.2017  יחד עם מילות השיר , סיפורו , קרדיטים וכיו"ב ייעודי לכל תחנות הרדיו / עורכים מוסיקליים / שדרים - כ 300 איש בכל הארץ.

( במאמר מוסגר , במיוחד לגבי הקוראים ה"מבוגרים" - ימי הפצת שירים / סינגלים באמצעות תקליטים / תקליטורים , חלף כבר לפני שנים רבות מן העולם - ההפצה מתבצעת ע"י חברות מסחריות השולחות את השירים לנמענים בקישורים למייל , והם גם ניתנים להורדה ע"י אותה תחנה / עורך מוסיקלי / שדר המנויים על השירות הזה.) 

לאחר הפצה כזו נמצא השיר במקום הטבעי לשידורו , רק שהוא נמצא שם עם עוד מאות שירים אחרים , מרגשים פחות או יותר , אך לבטח מתחרים על זמן אוויר מוגבל שהוא משאב שיש לפיכך להתחרות עליו בחוכמה , כך שאנו מגיעים לשלב הבא - קידום , או בלשון המקצוע PR - PUBLIC RELATIONS

מכיוון שזהו אחד מתחומי ההתמחות שלי , וכן עסקתי בקידום סיפור ההנצחה המרגש של בניית הפסל הסביבתי לזכרו של דדי ז"ל היקר בעבר - תהליך שהסתיים כזכור ב 25.11.2016 בטקס מרגש ורב משתתפים באילת , חזרתי לאותם גורמים שפרסמו את הסיפור המרגש ( כ 10 עיתונים , רובם מקומיים ואתרי אינטרנט ) , וכן פנתי לגורמים בעיתונות הארצית , מאחר וזה המקום הראוי , לדעתי , לפרסום בהקשר זה , של סיפור אנושי יוצא דופן שכזה.

אציין כי המאמצים השיווקיים כבר נשאו פרי - היום , 1.5.2017 , ישודר השיר במסגרת תוכנית זכרון ברשת ב' שיגיש דני זקן בין השעות 1400-1600 , וכן בעיר הולדתו של דדי ז"ל , אילת , בתחנת "קול הים האדום" אחרי טקס הזכרון היום ב 1100 - והרבה תהליכים בהקשר להפצת השיר והסיפור עדיין נמשכים מעבר ל 2 כתבות המשך , בעיתונות המקומית , שאושרו לפרסום - ויש עוד מספר חברים , המסייעים בהקשר זה ממש , לאחר שחוברו לנושא על ידי.

באם מעוניינים להתרשם מן השיר והסיפור - מוזמנים להיכנס לקישור הבא לשיר "ילד של ים" בלינקטון , הנפתח רק במחשב רגיל , משמיע את השיר ברקע ( הקישור אינו יכול להיפתח בטלפון נייד )

http://www.linkton.co.il/linkton.php?lt_id=Vmtab2QyRnJNVVpPVkZwb1pXczFVRmxYTVhwUFVUMDkrTw==&br_id=3073

אסיים באימרת היום:

"אנשים שוכחים ממך מהר יותר משאתה חושב. אם אנשים ינגנו את המוזיקה שלי אחרי מותי, אז ייתכן שעשיתי דבר מה בר-משמעות עבור האנושות" ( ברייט שנג )