כפי שמסתמן לצערי , פוסט זה , שמספרו 521 בבלוג "חומות של תקווה" יהיה פוסט הפרידה שלי מישרא אחרי 12 שנות כתיבה רצופה , אשר החלה כאן ב 21.7.2006 ונמשכה ברציפות עד היום.

לאחר זמן לא רב מפתיחת בלוג זה , התגבשה התפיסה שלו - כתיבה אישית , על חוויות אישיות ובהקשר אימון ואקטואליה , המסתיימת בתמונה + אימרה רלוונטית לנושא הפוסט - וכך גם עיצוב הבלוג - והכל בצורה מודעת ואיכפתית.

הכרתי כאן , גם אישית כמובן , כ 15 אנשים טובים ומיוחדים , שגם איתם אמשיך להיפגש בהזדמנויות אחרות.

עצוב לי מאד - הגם שלישרא היו יותר נשמות מלהקת חתולים , הטכנולוגיה שעצרה מלכת , החברים שעזבו לאיטם ונעלמו למדיות אחרות - נותרתי , עם עוד כמה מתי מעט , להוריד את המתג ולסגור , הפעם כנראה סופית בהחלט , את ישראבלוג.

אהבתי מאד את המקום הזה , שהתחלתי לכתוב בו בהיותי בן 40 , כאשר ייסדתי בו את הטבעת "אתגר גיל ה 40" בה היו פעילים , בשיאה , כ 90 חברים , התקיימו בה פרוייקטים מיוחדים שמילאו אותי , ולמיטב ידיעתי , גם אחרים , באנרגיות חיוביות , ואני מסיים לכתוב מעט אחרי גיל 52 - מה השתנה ?

מחד , הרבה מאד השתנה - הקצב , הטכנולוגיה , העומס , הלחץ בשסתום סיר הלחץ עליו אנו חיים בשיגרה , הסביבה הגלובלית , הכלכלה , המדינה ומוסדותיה , האווירה הציבורית , האיומים על האוהל הנידף בצונאמי...

מאידך - אני מרגיש שנשארתי אותו אדם , בעל אותן תכונות אופי , אותם יתרונות וחסרונות , עם יותר נסיון - ועם אותה האהבה...

שלום , ישראבלוג - נעמת לי מאד...

אסיים באימרת ... סיום.

"זה לא נגמר , זה רק הסוף" ( יובל בנאי ) 

פרוייקט שיר ההנצחה , עליו עדכנתי בפוסט הקודם - הסתיים , והשיר באוויר !

לאחר גיוס הכספים לפרוייקט השיר המרגש , "ילד של ים" , ולאחר שתי חזרות של הזמרת , פזית נוני , עם הפסנתרן והמעבד המוסיקלי , יואב פולאצ'ק , התכנסנו באולפן ההקלטות ביום ג' שעבר , 25.4.2017 לסשן של כ 15 הקלטות מהן נבחרה בסופו של דבר ההקלטה הטובה ביותר לטעמנו - ולאחר "בישולה" ע"י מנהל האולפן , הופץ השיר באמצעות "לינקטון" ביום ד' , 26.4.2017  יחד עם מילות השיר , סיפורו , קרדיטים וכיו"ב ייעודי לכל תחנות הרדיו / עורכים מוסיקליים / שדרים - כ 300 איש בכל הארץ.

( במאמר מוסגר , במיוחד לגבי הקוראים ה"מבוגרים" - ימי הפצת שירים / סינגלים באמצעות תקליטים / תקליטורים , חלף כבר לפני שנים רבות מן העולם - ההפצה מתבצעת ע"י חברות מסחריות השולחות את השירים לנמענים בקישורים למייל , והם גם ניתנים להורדה ע"י אותה תחנה / עורך מוסיקלי / שדר המנויים על השירות הזה.) 

לאחר הפצה כזו נמצא השיר במקום הטבעי לשידורו , רק שהוא נמצא שם עם עוד מאות שירים אחרים , מרגשים פחות או יותר , אך לבטח מתחרים על זמן אוויר מוגבל שהוא משאב שיש לפיכך להתחרות עליו בחוכמה , כך שאנו מגיעים לשלב הבא - קידום , או בלשון המקצוע PR - PUBLIC RELATIONS

מכיוון שזהו אחד מתחומי ההתמחות שלי , וכן עסקתי בקידום סיפור ההנצחה המרגש של בניית הפסל הסביבתי לזכרו של דדי ז"ל היקר בעבר - תהליך שהסתיים כזכור ב 25.11.2016 בטקס מרגש ורב משתתפים באילת , חזרתי לאותם גורמים שפרסמו את הסיפור המרגש ( כ 10 עיתונים , רובם מקומיים ואתרי אינטרנט ) , וכן פנתי לגורמים בעיתונות הארצית , מאחר וזה המקום הראוי , לדעתי , לפרסום בהקשר זה , של סיפור אנושי יוצא דופן שכזה.

אציין כי המאמצים השיווקיים כבר נשאו פרי - היום , 1.5.2017 , ישודר השיר במסגרת תוכנית זכרון ברשת ב' שיגיש דני זקן בין השעות 1400-1600 , וכן בעיר הולדתו של דדי ז"ל , אילת , בתחנת "קול הים האדום" אחרי טקס הזכרון היום ב 1100 - והרבה תהליכים בהקשר להפצת השיר והסיפור עדיין נמשכים מעבר ל 2 כתבות המשך , בעיתונות המקומית , שאושרו לפרסום - ויש עוד מספר חברים , המסייעים בהקשר זה ממש , לאחר שחוברו לנושא על ידי.

באם מעוניינים להתרשם מן השיר והסיפור - מוזמנים להיכנס לקישור הבא לשיר "ילד של ים" בלינקטון , הנפתח רק במחשב רגיל , משמיע את השיר ברקע ( הקישור אינו יכול להיפתח בטלפון נייד )

http://www.linkton.co.il/linkton.php?lt_id=Vmtab2QyRnJNVVpPVkZwb1pXczFVRmxYTVhwUFVUMDkrTw==&br_id=3073

אסיים באימרת היום:

"אנשים שוכחים ממך מהר יותר משאתה חושב. אם אנשים ינגנו את המוזיקה שלי אחרי מותי, אז ייתכן שעשיתי דבר מה בר-משמעות עבור האנושות" ( ברייט שנג )

את סיפור ההנצחה המרגש של עודד ( דדי ) שיינבליט ז"ל , המרוכז על ידי מאז 11.2016 אני מניח כי 12 קוראיי זוכרים היטב.

יום הזכרון ה 30 למותו צויין ב 2.04.2017 לא בפסל הסביבתי החדש באילת , שהקמתו סוקרה כאן במספר פוסטים , אלא במספר אירועים ברשת , ובעיקר בקבוצת ההנצחה שהוקמה לזכרו בפייסבוק.

השיר "ילד של ים" שכתבה חברתו דאז של דדי ז"ל , איריס אשוח , והלחינה וביצעה הזמרת והמוסיקאית פזית נוני , נושא על כתפיו סיפור מרתק - שוכלו לראות מטה , ואת הרעיון שעלה בין שומעיו , בכל הזדמנות , התחתי לגלגל לביום האזכרה - הפיכת שיר זה לשיר זכרון "רשמי" אשר יוקלט , יעובד ויופץ לתחנות הרדיו השונות באופן מקצועי עד יום הזכרון לחללי צה"ל תשע"ז עם הסיפור שמאחוריו - 1.5.2017 

את הסכמתה של החברה דאז , איריס , קיבלתי מיד בשימחה וגם את של הזמרת והמוסיקאית פזית נוני יחד עם חבר מחזור קורס החובלים שלי , המוסיקאי והפסנתרן יואב פולאצ'ק ( המעבד המוסיקלי של מיקי גבריאלוב , בין היתר ) , איתרנו מנהל אולפן מתאים שבא לקראתנו בהקשר המחיר , קיבלנו הצעת מחיר להפצת השיר בין כ 300 תחנות רדיו / עורכים מוסיקליים / שדרי רדיו בארץ ע"י חברה מתחרה - נותר רק לגייס סכום של 4,000 ש"ח , תוך שישה ימים , שיאפשר ביצוע הפרוייקט כפי שתוכנן , כאשר למעט עלויות האולפן , "בישול" השיר והפצתו , נעשה הכל בהתנדבות.

על הקמפיין שניהלתי אספר בעתיד הקרוב , ועם השלמת הפרוייקט כולו בסוף השבוע הבא , אך את תוצאותיו , הכוללות השלמה מלאה של גיוס הכספים תוך 32 שעות - תוכלו ללמוד מטה , בתמונה המצורפת , שליוותה את הקמפיין.

עד אז , תוכלו לראות כאן גם את ההודעה לעיתונות שתלווה את השיר הנפלא הזה.

עודד ( דדי ) שיינבליט ז"ל ( 21.11.1965 – 2.4.1987 ) , יליד אילת , נספה בתאונת צלילה במפרץ אילת , וגופתו לא נמצאה מעולם.

את השיר "ילד של ים" כתבה איריס אשוח , חברתו של דדי ז"ל  , במהלך אחת מנסיעותיה הרבות לבקר אותו ,  בבסיס הצבאי בו שירת בעין יהב.
"תקופת החברות שלנו , במהלך השירות הצבאי של שנינו , סבבה סביב הים, בעיקר באילת , עיר הולדתו ומגוריו של דדי ז"ל  - צלילות , שחיה וחופים" מספרת איריס . "הים היה אהבה משותפת לשנינו ודדי ז"ל ממש נולד אליו , בדיוק כמו שכתבתי בשיר". 
"לאחר שקרה האסון, הכנתי מחברת שירים להוריו של דדי, שאול וננה , אשר הכילה את כל השירים שכתבתי לו במהלך התקופה שהיינו יחד" נזכרת איריס . "שאול, אביו של דדי, ביקש ממני להקריא את השיר בטקס חנוכת האנדרטה שהקימה המשפחה לזכרו בחוף אילת , וכמובן שהסכמתי".
שאול , אביו של דדי ז"ל  הכין לוח מתכת לאנדרטה מרשימה ,  שנחנכה ב 1989 , עליו נחרטו מילות  השיר הנוגעות ללב , אך האנדרטה הוזנחה במהירה והפכה למקום קודר ועצוב.

בשנת 2012 , גילתה הזמרת והמוסיקאית פזית נוני , בת כיתתו של דדי ז"ל באילת , את השיר המרגש ודרכו התוודעה אז לראשונה גם למותו בטרם עת של דדי ז"ל , ולאחר שנוצר קשר בינה לבין איריס אשוח , הלחינה ושרה פזית את השיר לראשונה.

בסוף שנת 2015 , נרתמו חברי מחזור קורס חובלים נ"ה בחיל הים , שדדי ז"ל היה בין משתתפיו , להקמת פסל סביבתי חדש להנצחתו במקום האנדרטה המוזנחת שעמדה בשיממונה , לתהליך יוצא דופן שבו שילבו כוחות בכירי עיריית אילת , חברי מחזור חובלים נ"ה , משפחת שיינבליט , חברי ילדות ומשפחה , אשר הסתיים בחנוכת פסל סביבתי חדש ומרשים בטקס רב משתתפים שהגיעו  מרחבי הארץ וחו"ל לרחבה המחודשת ב 25.11.2016  , בו גם בוצע השיר על ידי פזית בהופעה חיה , כאשר מילות השיר חקוקות בשלט מתכת מבהיק  , כבעבר ,  גם לצד הפסל הסביבתי החדש.

חברי קבוצת ההנצחה של דדי ז"ל , בשיתוף עם איריס אשוח , פזית נוני והמוסיקאי יואב פולאצ'ק , בראותם את התגובות הנרגשות מהאנשים ששמעו את השיר , יזמו את הקלטת השיר לקראת ערב יום הזכרון לחללי צה"ל תשע"ז.
יהי זכרו של דדי ברוך...

אסיים באימרת השבוע:

"באופן אירוני למדי , האנשים שעובדים הכי קשה , אלו שמטילים על עצמם את המשמעת הנוקשה ביותר ומוותרים על הנאות מסויימות למען מטרה - הם האנשים המאושרים ביותר" ( ברוטוס המילטון )