כפי שמסתמן לצערי , פוסט זה , שמספרו 521 בבלוג "חומות של תקווה" יהיה פוסט הפרידה שלי מישרא אחרי 12 שנות כתיבה רצופה , אשר החלה כאן ב 21.7.2006 ונמשכה ברציפות עד היום.

לאחר זמן לא רב מפתיחת בלוג זה , התגבשה התפיסה שלו - כתיבה אישית , על חוויות אישיות ובהקשר אימון ואקטואליה , המסתיימת בתמונה + אימרה רלוונטית לנושא הפוסט - וכך גם עיצוב הבלוג - והכל בצורה מודעת ואיכפתית.

הכרתי כאן , גם אישית כמובן , כ 15 אנשים טובים ומיוחדים , שגם איתם אמשיך להיפגש בהזדמנויות אחרות.

עצוב לי מאד - הגם שלישרא היו יותר נשמות מלהקת חתולים , הטכנולוגיה שעצרה מלכת , החברים שעזבו לאיטם ונעלמו למדיות אחרות - נותרתי , עם עוד כמה מתי מעט , להוריד את המתג ולסגור , הפעם כנראה סופית בהחלט , את ישראבלוג.

אהבתי מאד את המקום הזה , שהתחלתי לכתוב בו בהיותי בן 40 , כאשר ייסדתי בו את הטבעת "אתגר גיל ה 40" בה היו פעילים , בשיאה , כ 90 חברים , התקיימו בה פרוייקטים מיוחדים שמילאו אותי , ולמיטב ידיעתי , גם אחרים , באנרגיות חיוביות , ואני מסיים לכתוב מעט אחרי גיל 52 - מה השתנה ?

מחד , הרבה מאד השתנה - הקצב , הטכנולוגיה , העומס , הלחץ בשסתום סיר הלחץ עליו אנו חיים בשיגרה , הסביבה הגלובלית , הכלכלה , המדינה ומוסדותיה , האווירה הציבורית , האיומים על האוהל הנידף בצונאמי...

מאידך - אני מרגיש שנשארתי אותו אדם , בעל אותן תכונות אופי , אותם יתרונות וחסרונות , עם יותר נסיון - ועם אותה האהבה...

שלום , ישראבלוג - נעמת לי מאד...

אסיים באימרת ... סיום.

"זה לא נגמר , זה רק הסוף" ( יובל בנאי ) 

היום , לפני שבוע , חזרנו , הקיפודה ואנוכי , מטיול נפלא לפראג ודרזדן בן 5 ימים , בו שולבה גם הופעה מדהימה של להקת "קווין" עם אדם למברט בארנה O2 בפראג עם עוד כ 25,000 צופים.

עצם ההתנתקות המוחלטת מהעבודה , מזג האוויר הסתווי של פראג ( מקביל לחורף בארץ ) , הנופים , הטעמים , הריחות והבילווים המיוחדים - למרות שלא היתה זאת הפעם הראשונה שלנו בפראג - היתה מושלמת עברורנו , לצד החווייה של הופעה גדולה בחו"ל , שהיא עבורנו , המגיעים לכ 2 הופעו בחודש , אך בדר"כ במועדוני הזאפה - חווייה אדירה.

כמובן שכל נסיעה כזו , לעיר מרכזית באירופה , מראה עד כמה מצבנו בארץ קשה מבחינת תחבורה , בדגש ציבורית - מטרו , טראם , אוטובוסים , רכבות בין עירוניות וכיו"ב - אבל לפחות יש התקדמות כלשהיא גם אצלנו , למרות שעד שתיבנה תשתית ציבורית סבירה , ימשיכו המכוניות לסתום את כבישי ארצנו הקטנטונת... 

10 קוראיי מוזמנים להתרשם , לקראת 2 נסיעות קצרות וממצות בינואר 2018 - לאתונה ובודפשט - חורף באירופה...

החיים הטובים - יין חם על רקע נוף מדהים של פראג

אסיים באימרת השבוע:

"מסעות מעידים פחות על סקרנות באשר לדברים שנראה , ויותר על שעמום מהדברים שאנו עוזבים" (אלפונס קאר )

כפי שכבר עלה בבלוג זה , אני נוהג לבשל בירה ביתית מדי כמה חודשים לתצרוכת עצמית ושל חברים.

תהליך הייצור הוא פשוט למדי , וניתן לביצוע אפילו בדירה קטנה - בישול והרתחה של מגוון החומרים לרכז הבירה ( פטנט רשום שלי ...) , הכנסתם עםמים וקרח עד לטמפרטורה של כ 30 מעלות למיכל תסיסה מיוחד עם תוספת של שמרים מיוחדים ואטימה הרמטית של המיכל הזה עם נשם ( שסתום חד כיווני )  אשר מאפשר יציאת הגזים הנוצרים בתהליך התסיסה ללא פגיעה באטימת המיכל , אותו אני מאחסן בסביבה קרירה ( מקרר ייעודי ).

אחרי כיומיים בודקים את צפיפות הבירה עם הידרומטר , וכאשר היא מתייצבת , לאחר כשבוע ( תלוי בעונות השנה - בקיץ התהליך הוא המהיר ביותר עקב החום ) , מסננים את התמיסה פעמיים עם פילטר , מוסיפים לה סוכר טבעי ( סוכר ענבים ) , ומבקבקים בקבוקים שעברו תהליך סטריליזציה כך שתסיסה שניה מתבצעת בבקבוקים שבוקבקו - כ 40 בקבוקים של חצי ליטר , אשר לאחר שבוע של "יישון" בסביבה מקוררת - ראויים לשתייה.

בסה"כ מדובר , לאחר התמחות בנושא , בכ 3 שעות עבודה בסה"כ לכל התהליך של ייצור / התססה / סינון / ביקבוק הבירה - בתהליך פשוט שלכל חובבי ההסטוריה אציין כי בוצע לראשונה , בצורה דומה , במצרים לפני... 5,000 שנה.

מה זאת אומרת ראויים לשתייה ? בכל פעם שאני מדווח לסביבה על הכנת מחזור נוסף של בירה ביתית , לרבות ברשת החברתית , מגיעות מיד בקשות נואשות לבירה הזאת , והביקוש עולה בהרבה על ההיצע הקטן - מה שבתור כלכלן מצביע שניתן לדרוש כל מחיר על הבירה הזאת , דבר שכרגע אינני עושה - הבירה מגיעה למפגשים עם חברים / עמיתים לעבודה / משפחה ובשל הכמות המזערית מסתיימת תוך כחודש לכל היותר , אבל מחשבה עתידית לגבי תעסוקה לשעות הפנאי המועטות כשאהיה בפנסיה ...

מאחל לכם שבת אור - ואם שותים , לא נוהגים...

אסיים באימרת השבוע:

"ראש ממשלה גרמני חושב כשהוא שותה בירה, ראש ממשלה צרפתי חושב כשהוא אוכל, ראש ממשלה בריטי חושב כשהוא מעשן מקטרת, ראש ממשלה ישראלי חושב אחרי שהוא עושה" ( אורי סלע )