שנת 2015 רוויית החוויות הסתימה רק ביום ה' שעבר , וכבר אני שקוע מאד באתגרי שנת 2016 כאילו לא היתה 2015 מעולם - מחד , אני רגיל למעברים החדים בין שנה לשנה זה מכבר , אך נראה לי שניגוד כה חזק לא ראיתי מעולם.

הסיבה היא הרקע לשינויים כבירים בשוק הכלכלי / פנסיוני / ביטוחי , שהחלו בתחילת 2016 , כאשר לא כולם עדיין מוסדרים בחקיקה ובתקנות , אך להערכתי ישנו תוך מס' שנים מועט את נושא הבטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה , חלקם לטובת האזרח ( ירידת דמי הניהול ) וחלקם לרעת האזרח ( עליית המקצועיות הנדרשת בטיפול בהסדר הפנסיוני שלו לצד עליית מחיר הטיפול בו , הורדת ריבית מובטחת בקרנון הפנסיה , והורדת הריבית התעריפית בחישובי הפנסיה ) שממשיכה קו ברור של המדינה להתרחק מאחריותה לבטחונו הכלכלי של האזרח ולהותירו עם אחריות בלעדית לגורלו - דבר המחייב כל אחד , לצערי , בהבנה גדולה יותר של התחום וקבלת החלטות לא פשוטות.

לצד התובנות המקצועיות הללו , אנו חווים לאחרונה גם הרעה משמעותית בהתנהגותו של האפרוח הצעיר , בן ה 12 - חלק מוסבר בגיל ההתבגרות , ואנו כאמור מנוסים בכך - אך השילוב עם העיסוק שלי עם הלחצים המובנים שלו , לצד העומס על הקיפודה במקום העבודה שלה , יוצר , בלשון הימאים והסרט המפורסם "הסערה המושלמת" , מצב שהינו קשה להתמודדות , בעיקר בהקשר המנטלי , בתחושה שהשמיים אינם קורסים אמנם , אך אתה מרגיש היטב את משקלם עך כתפייך.

כמובן שהאנרגיות החיוביות שלי הוטענו ומוטענות כתוצאה מגורמים אחרים , ובין אלו שהוזכרו כאן אמנה את פעילויות קבוצת ביה"ס היסודי ( שתתכנס ב 2.2016 למפגש שמיני ) , קבוצת החובלים ( הפעילה כבר במפגשים מצומצמים של חברים מהעבר לצד תכנון המפגש הבא הקשור בהנצחתו של דדי שיינבליט ז"ל )  , וקבוצת ההנצחה הייעודית לדדי שיינבליט ז"ל ( עליה קראתם בפוסט הקודם , ומתקדמת לאט ובבטחה למטרת שיפוץ / העתקת האנדרטה שתיחנך ב 11.2016 בע"ה ) - וכל אלו נותנות משקל נגד חיובי לאותן בעיות הגוזלות אנרגיה - דבר המחזק אצלי את ההרגשה כי פעילויות שכאלו , שהתחלתי בשנה שעברה , ימשיכו ללוות אותי תמיד , בהיקף כזה או אחר.

אני מאחל שבת אור לכל 11 קוראיי - קורא/ת אחד/ת , כתמיד , לכל שנה קלנדרית , שהתחילה ב 2006 , ונמשכת , לפחות פעם בחודש - עד היום - ועם הרבה תקווה...

אסיים באימרת השבוע:

"כשהיא כתובה בסינית, המילה משבר מורכבת משני סימנים, אחד מסמל טרגדיה ואחד מסמל הזדמנות" ( ג'ון פ. קנדי )