כנראה ששנת 2017 החלה עבורי בצורה לא מיטבית בהקשר הבריאותי , דבר שמוסבר , לפחות בחלקו , מהעבודה הקשה ואולי גם כנובע מהמתחים של שנת 2016 התוססת...

לאחר שאת סוף שנת 2016 "ביליתי" עם אימי בבית חולים , ב 3 מיונים חוזרים עם השהיות שהסתיימו רק באבחנה של שלבקת חוגרת ( "הרפס זוסטר" ) ומציאת טיפול תרופתי מתאים , התפניתי לעצמי ולכאבי בטן חזקים שהסתיימו , אף הם , בהפניה למיון ( מקום הנמצא בתפוסה של כ 200% בכל בתי החולים...) ולאחר ביצוע CT הוברר כי מדובר באבן ( קטנה...) בדרכי השתן שתצא אי"ה בעצמה , ונשלחתי לאחר כיממה הביתה עם טיפול מתאים ומשככי כאבים.

אלא שבכך לא תם הסיפור הבריאותי - למחרת השחרור מביה"ח התחילו אצלי כאבים באחת העיניים שגרמו לי רצון להוציא אותה ממקומה... בירור מיידי אצל רופאת עיניים ב SOS גילה כי מדובר בשריטה בקרנית העין , לא ברור מאיזה מקור נגרמה , וכי יש לשים בתוך העין משחה אנטיביוטית ל 4 ימים וגם לכסות את העין ברטיה לתקופה הזו - לכאורה , אבדן של עין ל 4 ימים , אך בפועל משבש את הראיה טוטאלית לאותה תקופה - מה שהחזיר אותי כ 40 שנים אחורה , להקשבה לרדיו ( ולצלילי הטלויזה ...) , התנתקות כפוייה ממיילים , אינטרנט , טלפון וכיו"ב ובקיצור - לא קל בכלל...

לפני כשבוע חזרתי פחות או יותר לעצמי , ושבתי לשגרה , אך עם הרבה יותר מוסיקה ישראלית , שתופסת יותר ויותר מקום בחיי , עם הופעות חיות ( בד"כ ב"זאפה" שם אני חבר VIP ) וגם בפעילויות ברשת האינטרנט , שם אני מנהל קבוצה בהקשר זה.

העיקר הבריאות - היא אמרה ומציאות , והרבה יותר ממליצה נבובה.

מאחל לכל 11 קוראיי המשך שבוע נעים.

אסיים באימרת השבוע:

"במקום שיש בריאות יש תקווה ובמקום שיש תקווה יש הכל" ( ח.ש.ת )