אם בגורו גדול עסקינן, שמו של וורן באפט יעלה באופן מסורתי בקרב שועי שוק ההון בכל העולם, ולאורך זמן, ולא בכדי - העקרונות אותם מיישם באפט מובנים לכל אחד , יציבים לאורך זמן, שקופים ומהווים מודל ומופת לכל אחד המנסה להשיג ערך לתקופת זמן ארוכה ולא רווחים מהירים - וכל הללו מאיש ישר ועקבי, המוכיח כבר לאורך השנים את תעוזתו במגזרים שמרניים של הכלכלה והתעשייה.

באווירה הנוכחית, ולאחר "חומות של תקווה" על כלכלה במים סוערים , בחרתי להביא לכם תרגום מאמר שכתב בעיתון "ניו יורק טיימס" - לקרוא, ליישם ( ואולי גם לגזור ולשמור לזכרון או דראון עולם...)

וורן באפט - זה הזמן לקנות מניות אמריקאיות ( ניו יורק טיימס )

העולם הפיננסי כמרקחה, בארה"ב ומחוצה לה. הבעיות מטפטפות לכלל המשק, והטיפות נהפכות לזרם גועש. בתקופה הקרובה האבטלה תעלה, הפעילות העסקית תצטמצם והכותרות החדשותיות ימשיכו להפחיד.

אז... אני קונה מניות אמריקאיות. אני מדבר על תיק ההשקעות הפרטי שלי (ולא את אחזקותי בברקשייר הולדינגס), שלפני כן לא כלל דבר מלבד אג"ח של ממשלת ארה"ב. אם המחירים ימשיכו להיות אטרקטיוויים, בקרוב מאוד 100% מההשקעות הפרטיות שלי יורכבו ממניות אמריקאיות. מדוע?

חוק פשוט מכתיב את הרגלי הרכישה שלי: היה זהיר כאשר אחרים הם תאבי בצע, והיה תאב בצע כאשר אחרים נזהרים. כרגע הפחד מתפשט, ומשתלט גם על משקיעים מנוסים. נכון שמשקיעים צריכים לחשוש ממניות הממונפות בצורה מוגזמת או מחברות המגלות חולשה בעסקיהן. אבל אין הגיון בפחד שחברות אמריקאיות לא יגיעו לשגשוג כלכלי בטווח הארוך. העסקים אומנם יסבלו מירידה ברווחים, כפי שתמיד קורה, אבל רוב החברות הגדולות יגיעו לשיא ברווחיות בעוד חמש, עשר או עשרים שנה מעכשיו.

הרשו לי להבהיר נקודה מסוימת: אין ביכולתי לחזות את התנועות בשוקי המניות בטווח הקצר. אין לי מושג קלוש אם בעוד חודש - או שנה - מהיום המחירים יעלו או ירדו. מה שסביר להניח הוא שהשוק יעלה, אולי אפילו באופן משמעותי, עוד לפני שיתחולל שינוי, חיובי או שלילי, במשק כולו. כך שאם תמשיכו לחכות לסנונית, האביב יחלוף.

קצת היסטוריה: במהלך השפל הגדול, רשם הדאו ג'ונס את השער הנמוך ביותר שלו ב-8 ביולי 1932. התנאים הכלכליים, בינתיים, המשיכו להידרדר, עד שפרנקלין ד. רוזוולט נכנס לתפקיד נשיא ארה"ב במארס 1933. במהלך התקופה הזאת עלה המדד ב-30%. או חישבו למשל על ראשית מלחמת העולם השנייה, כשכוחות ארה"ב התקשו במלחמה באירופה ובמזרח הרחוק. השוק צנח לתחתית באפריל 1942, הרבה לפני שהמצב בחזית השתנה. ושוב בשנות ה-80', הזמן לקנות מניות היה כשהאינפלציה גאתה והכלכלה היתה בקרשים. בקיצור, חדשות רעות הן ידידו הטוב ביותר של המשקיע. הן מאפשרות לך לרכוש חלק מהעתיד של אמריקה במחיר נמוך.

בטווח הארוך, החדשות לגבי שוק המניות יהיו טובות. במאה ה-20 השתתפה ארה"ב בשתי מלחמות עולם ובעימותים צבאיים אחרים, שהיו טראומטיים ויקרים. היא חוותה את השפל הגדול, תריסר או יותר תקופות מיתון ופאניקה פיננסית, משברי נפט, מגפת שפעת והתפטרות של נשיא שנתפס בקלונו. ועם כל זה, הדאו ג'ונס עלה מ-66 נקודות ל-11,497.

אתם עלולים לחשוב שהיה זה בלתי אפשרי עבור משקיע להפסיד כסף במהלך מאה, שרשמה רווחים כה יוצאי דופן. אבל חלק מהמשקיעים הפסידו. חסרי המזל קנו מניות רק כאשר הרגישו בנוח ומכרו אותם כשהחדשות גרמו להם להרגיש לא טוב.

היום אנשים שמחזיקים במזומן מרגישים בנוח. אסור להם. הם מעדיפים להשקיע בנכסים איומים בטווח הארוך שלא נותנים דבר ושערכם עתיד לצנוח. המדיניות הממשלתית לפתרון המשבר הנוכחי עלולה לגרום לאינפלציה שתשחוק את ערכם של המזומנים. מניות, לעומת זאת, יישאו לבטח תשואה גבוהה יותר ממזומן בעשור הקרוב, וסביר להניח בשיעורים משמעותיים. אותם משקיעים שנאחזים עכשיו במזומן מהמרים על הזמן בו ימכרו ויעברו להשקעות אחרות. ככל שהם מחכים לחדשות טובות שיצוצו, הם מתעלמים מהעצה שנתן פעם שחקן ההוקי קרח וויין גרצקי: "אני מחליק לאיפה שהדיסקית תגיע, לא להיכן שהיא נמצאת כרגע". אני לא רוצה להביע דיעה על שוק המניות, ואני שוב מדגיש שאין לי מושג איך השוק יתנהג בתקופה הקרובה. יחד עם זאת, אני הולך בעקבות אותה כרזה שנרשמה מעל מסעדה שנפתחה בבניין של בנק ריק: "שים את הכסף שלך איפה שפעם הוא היה". היום הכסף שלי והלב שלי אומרים מניות.

אסיים באימרת היום:

"ההכנה היא הכל. נח לא התחיל לבנות את התיבה כשהתחיל לרדת גשם" ( וורן באפט )

כאדם העוסק בשוק ההון, אני מוצא את עצמי מקשיב וקורא הרבה יותר מהרגיל על נושאי כלכלה גלובלית - ועדיין מתקשה להאמין לאיזה סיטואציה נקלעו השווקים - ממש משק כנפי ההיסטוריה בהיבט המבעית שלהן.

עוד רבות ידובר, יסופר ויכתב על "יום הכיפורים" של הכלכלה העולמית ( יום ? להערכתי שנתיים ) , אך כאן , במקום הניתוחים המדעיים והמסובכים, אכתוב מס' נקודות לציון, מחשבה וחשבון נפש בשפה שאשתדל כי תהיה מובנת לכל.

• בעולם יש שתי כלכלות - כלכלה "אמיתית" המייצרת מוצרים "אמיתיים" ( מזון, אלקטרוניקה וכיו"ב ) , לצד כלכלת "שירותים" המנהלת כספים ע"פ עקרונות חשבונאות מקובלים המתפתחים כל הזמן. לשתי הכלכלות היתה עדנה בשנים האחרונות, אך האחרונה פרחה בקצב והשיגה תשואות שלא תיאמנה, כך שעל כך אמר רוברט קוואסקי, אחד הגורואים הגדולים בתחום "אדם עובד - כסף עובד", דהיינו למה לעבוד כאשר הכסף שלך יכול לעבוד במקומך ?
• מהו כסף ? כסף הוא בסה"כ התחייבות של המדינה לאפשרות של סחר חליפין שהתחיל עוד בשחר קיומה של התרבות האנושית. בפועל, מדובר בד"כ בחתיכת נייר, שכאשר האמונה הברורה ביום-יום כי ניתן לבצע מסחר כזה מתפוגגת, הרי מתחילה מצד אחד הוצאה של כספים מהבנקים בצורה מבוהלת, ויכולה להגיע אף לקריסת בנקים אשר מתרוקנים מצד אחד מנכסיהם, ומאידך לא יכולים לגבות את הכספים שהלוו לחברות ואנשים שבגלל המצב הכלכלי כבר לא יכולים לעמוד בהחזר - דבר זה כבר קרה בכל העולם המערבי, וצריך לזכור כי בתרחישים שכבר קרו בעבר ( לדוגמה, בגרמניה של אחרי מלח"ע הראשונה ) הכסף מאבד מערכו - אותו סכום כסף קונה פחות ופחות עם הזמן , מה שנקרא אינפלציה, ובעצם, בשנות השמונים העליזות, ראינו את ראשה המכוער מרים את הראש גם אצלנו.
• אותו "כסף עובד" סיים בהצטיינות לימודי פוסט דוקטורט בתחום הכלכלה , ובמסגרת עבודת המחקר פיתח כלים מסובכים להפליא ( מי שיודע מהי "נגזרת" במתימטיקה, רצוי שידע כי יש גם נגזרת שניה ושלישית כאשר למעט מספר מוחות המפוצצים מ IQ בעולם, לא יבינו את המשמעות המעשית, ולא המתימטית, כמעט אף אחד ) שבפועל "גלגלו" בהשקעה אותו הכסף מספר פעמים, כאשר לצורך כך גם לוו כספים מאחרים ( מה שנקרא "מינוף" ) - והכסף, כעובד מבריק ומשכיל, עבד נפלא.
• כאמור, כסף הוא התחייבות ממשלתית, ולכאורה ניתן להדפיס ממנו כמה שיותר - אך זאת נקודת המפגש בין שתי הכלכלות שציינתי מקודם - אם לכולם יהיה הרבה כסף לקנות מכוניות לדוגמה כי הממשלה חילקה כסף לכל האזרחים, יעלה מחיר המכוניות כי הביקוש יהיה גדול מאד, וההיצע מצומצם , האינפלציה תגדל וערך המטבע המקומי ירד - הרי לא יתכן כי בהעדר מיסים מכונית שעולה 20,000$ בארה"ב תעלה בתרגום שער החליפין המקומי ל $ סכום שונה.
• מכשיר פיננסי נוסף שבו כרוכה התחייבות הוא איגרת חוב - אג"ח. למרות שיש סוגים רבים של אגחי"ם העיקרון הבסיסי זהה - אני מלווה לכותב האגרת כסף, מקבל בתמורה נייר ( קראתם כבר על נייר כהתחייבות ...) ותמורתו אני אמור לקבל את הקרן הנקובה באיגרת + ריבית במועד מסויים. ברור איפה שבאותו המקום בו מאבד הכסף את ייחודו כמכשיר לשער חליפין, ותבינו מה קורה לאג"ח באותה סיטואציה - כמובן שאם אינני מאמין שכותב האיגרת יחזיר לי את הכסף, אנסה למכור אותה לאדם אחר, אך בשוק של מוכרים ירד המחיר שיהיו הקונים החדשים מוכנים לשלם עבור האיגרת הזאת, וברור כי אם החזקתי באג"ח שהיתה לתת 100 ש"ח עוד שנתיים ונקנתה ב 100 ש"ח, הרי שכאשר מכרתי אותה לאחר ב 10 ש"ח , הרי והתשואה שיקבל תהיה גדולה לאין שיעור משלי - השאלה היא רק אם יזכה לקבל את ההתחייבות, או ישאר עם הנייר.
• מניות הן למעשה חלק בבעלות על חברה - ושוב, גם הן נייר הקובע זאת משפטית. בעת שחברה כלשהי נקלעת לקשיים או חלילה קורסת - מחירי המניה יורדים, וגם כאן ניתן להשאר עם...חתיכת נייר ( איפה קראנו את זה ? )
• למעשה, אפשר לתאר את המשבר הנוכחי בצורה מאד פשוטה - האמריקאים חיו טוב על חשבון העולם - בנו בתים, צרכו מוצרי מזון ואלקטרוניקה, יצאו לחופשות על חשבון כסף שניתן להם בקלות, עם בטחונות מגוחכים, בריבית זעומה שבטח לא משקפת את סיכון אי ההחזר הזה - והכסף הזה הגיע לארה"ב מכל העולם שבחר להפקיר ( לא טעות פרוידיאנית ) את כספו באגרות חוב, מניות, ואותם "ניגזרים" (מלשון אותה ניגזרת מקודם ) במעוז הכלכלה הקפיטליסטית, ומימנו את הגרעון האדיר שנוצר שם מאחר והכלכלה עברה יותר מהצד של אותה כלכלה "אמיתית" לכלכלת "שירותים"
• אך גם כלכלת "שירותים" לא יכולה להתנתק מהכלכלה "האמיתית" לנצח, הרי והקריסה של שוק המשכנתאות המשני בארה"ב , וכל אותם מכשירים פיננסיים הנובעים ממנה, יצרו גל צונאמי אדיר ששטף את כלכלות ובורסות העולם, וכספים רבים ( אלו מספרים שקשה לאמוד אותם, ובכל אופן, עם כל הרבה אפסים, מי יכול להבין באמת ) נעלמו מהמערכת הפיננסית ( שוב, ניירות ונתוני מחשב ) - אך כאן שבים לעולם האמיתי.
• האדם הרגיל , שאינו מורגל בצונאמי כזה רוצה שהכסף יהיה מתחת לבלטות ושוכח כי מדובר בנייר , ואותו גל של אזרחים מודאגים יכול להפיל את השוק בין אם הוא מוציא את כספו מהבנק או מושך את תיק ההשקעות / פנסיה וכיו"ב - הוא מאלץ להוציא את הכסף ממכשיר פיננסי כזה או אחר על מנת לקבל נייר.
• מכאן מובן כי מעבר לבעיות הפיננסיות הקשות והאמיתיות, יש פסיכולוגיית המונים עולמית שכל עוד לא תסתיים ,ימשיך השוק להתנהג בצורה MONEY דפרסיבית ( רעיון שלי ) ואי הוודאות תגבר.
• כאן יש חשיבות עליונה למדינות השונות ובמחוייבות שלהן להקטין את הנזקים - רכישה של מניות ואגחי"ם של חברות ו/או בנקים, רישתות בטחון , הלאמה וכיו"ב - אבל צריך לזכור שהכסף של המדינות הוא המיסים שהן גובות. אם תהיה פחות פעילות כלכלית במשקים, יהיו פחות מיסים, ואז ברור כי כל מדינה תוכל להקדיש פחות לרווחה, בריאות , בטחון וכיו"ב - כלומר , האזרח ישלם פעמיים, פעם בפגיעה בנכסים הפיננסיים שלו , ופעם בתמורה עבור המיסים אותם הוא משלם.
• אצלנו המצב יותר טוב מבעולם, עקב שמרנות של הבנקים, אבל עדיין, כספים רבים נמצאים בחו"ל לחלוקת סיכונים גם בבנקים וגם בשוק ההון, ונראה לי כי אין סכנת קריסה לבנק גדול בישראל, אף על שלאור הפסיכולוגיה העולמית וקיני צרעות עלומים, אני פחות בטוח בכך מלפני חודש.
• תחזית שלי -  אנו בדרך למיתון שעוצמתו בלתי ידועה ( אני מאמין שבינוני - קשה ) שימשך שנתיים להערכתי, ולאחריו תחזור הכלכלה למקורותיה השמרניים - אם לא כך, תחזור הכלכלה אף אחורה יותר - לסחר חליפין בין אנשים...

אסיים באימרת היום:

"רק כשהגאות חולפת באפשרותך ללמוד מי שחה בעירום" ( וורן באפט )

היא חסרה לי עד מאד, באמת...

כותב כעת, בשעה שעד לפני 8 חודשים היתה שעת הכתיבה היומית שלה...

מקומה בפנתיאון הבלוגים המובחרים שלי נשמר בקנאות על אף הזמן שחלף ועבר לו...

אף אחת עם כתיבה לא שגרתית, חדה כסכין, מקרינה פגיעות וכוח לא יאמן כאחד...

עשינו פעם, כולנו, מסע חיפושים , שהסתיים בכי טוב...

מקווה שאת עדיין איתנו, אור-לי אהובה...

את המקום שלך בלב שלנו, לא תתפוס, באמת, אף אחת...

כן, גם בימים של כלכלה עולמית קורסת, אטום באיראן, גבולות לוהטים ומו"מ קואליציוני...

את הנושא החם שלי, בליבי, תמיד...

אסיים באימרת היום: