לפני ארבעה חודשים פרסמתי את הפוסט הזה.

ספר התמונות ליום ההולדת , עליו עבדתי באותה שבת כ 12 שעות , הגיע אליי כשבועיים אחר כך - מועד שהיה כשבועיים לפני האירוע החגיגי , אך שבוע לפני שהגיע אליי התבשרנו שאצל אמי התגלה סרטן השד...

מאז החיים השתנו לא מעט , בכל ההקשרים - כאשר לאחר ההלם וההתמודדות הראשוניים , התחלנו כולנו בליווי וסיוע , ברמת משפחה וחברים , וזאת כי אמי , כשהיתה בריאה , היא המשענת של אבי , שאיבד כמעט לחלוטין את ראייתו כתוצאה מניוון עצב הראיה לפני מס' שנים.

כעת , אחרי סדרה של 6 טיפולים כימותרפיים ע"פ הפרוטוקול , שעברו בצורה לא פשוטה מבחינת תופעות הלוואי המוכרות , עומדת אמי לפני בדיקות לבחינת "התמוססות" הגידול , ובהתאם קביעת ניתוח והקרנות אח"כ.

זו גם אחת הסיבות להיעדרותי ממחוזות הבלוגוספירה בחודשים האחרונים...

מאחל לכולכם בריאות, אושר, שמחה - ושבת שלום...

אסיים באימרת השבוע:

"הורים שחושבים שהילד שלהם קטן ולא מבין כלום, כשהילד יגדל הוא יאמר להם אני גדול ואתם לא מבינים כלום" ( הרב שלמה קרליבך )