בן שלנו, אפרוח יקר-
מי היה מאמין ש-13 שנה חלפו ביעף, בזמן כל כך קצר?
לך, אפרוח , שמורה בליבנו זכות ראשונים -
פשוט כי אתה הפכת אותנו להורים...
חיתולים, מוצצים, לילות לבנים...
אתה הסטאז' שלנו – ממך יצאנו מדופלמים...
כאשר נולד הגוזל, היינו כבר ממש מנוסים-
וכל זה בזכותך, בכורנו המקסים...
בצאתך לדרך הבוגרת , מה לך נאחל, מנסיוננו העשיר, אולי?
אציין כאן כמה עקרונות יסוד של משפחת עד-בלי-די :
מילה בסלע , מחוייבות ואחריות עד בלי קץ,
נקיון כפיים , מוסריות ואהבת המולדת דרך כל שעל, שיח ועץ...
עמידה על עקרונות, כבוד לכל אדם כאדם,
פתיחות לרעיונות חדשים, סובלנות וחיבור למסורת, מילד ועד להורה,
מי ייתן ויישומם יעלה בידך , וכל אחד מהם יהא בחייך מעורה...
וכעת, מתנות לחיים, מוגשות בשמחה, חיוך ואהבה,
מבית היוצר של "חומות של תקווה"...
"כל אדם אשם בכל הטוב שלא עשה" קבע וולטייר,
"המבקרים הם החברים שלנו-הם מראים לנו את התכונות הרעות שבנו" הפליא בנג'מין פרנקלין לתאר...
"לכל בעיה קשה וסבוכה קיים פתרון קל – ומוטעה" אומר אביך, המנסה להפוך את הריבוע לעיגול,
"הצלחה היא לעבור מכישלון לכישלון בלי לאבד התלהבות" אמר וינסטון צ'רצ'יל המנהיג הדגול...
לך, אפרוח, נותר רק לבדוק , בדרכך , באם נכונות האימרות האלו – לדעתי, מתאימות לך בול...
אז עוף ,נער שלנו, וצא לעולם הגדול,
עשה זאת בביטחה ובגאון, כפי שרק אתה יכול...
ואם לעיתים תיראה הדרך קצת קשה ומפרכת,
הבט נא לאחור - מאחוריך ניצבת כל המשפחה התומכת...
ולכם, תודה אשלח מעומק הלב, משפחה ואורחים יקרים ,
על שביום חגו של האפרוח אתם משתתפים...
מי ייתן ונזכה כולנו לחיים בריאים, מחוייכים ומאושרים,
בריאות, שמחה ואושר לכולנו, ובלו בנעימים...