כפי שהבטחתי, בשל האינטנסיביות של סוף השנה מעט נעלמתי, לרבות בביקורים אצל חברי אחוות הטבעת והשתתפות במה שעובר על כל אחד מהם, כאדם.
מתמודד היטב במקביל עם אתגרי המכירות של סוף השנה ( אם למישהו מששת קוראיי היה ספק...) , עוסק בניהול אנשים במציאות שיווקית הנהיית כזאת של "אוקיינוס אדום" יותר ויותר מדי יום בשיפורים המתבקשים והמתאימים, ומנסה במקביל להשאר איש משפחה - אם כי בנסיבות המתוארות לעיל, והמרחק הגיאוגרפי, לא אוכל לצרף לתואר את שם התואר "למופת"...
כמו כן, עברתי את אחד המבחנים הקשים ביותר של הרשות לניירות ערך, עליהם סיפרתי בעברואני מתחיל התמחות חדשה בשבוע הבא במקביל לשאר תפקידיי.
מנסה גם להמשיך את פעילות ההתנדבות שלי - אבל כאן הגעתי למסקנה כי בנסיבות המתוארות לעיל, יהיה זה בינתיים על גבול הסכנה הבריאותית - עבורי...
אך מה שחשוב, עבורי ועבורכם - הנני כאן.
הנני כאן - יהורם גאון
אני הולך אלייך כל ימי
אני הולך אלייך מסונוור
האבנים פוצעות את כפותי
אבל אני איני מרגיש דבר.
אני חוזר מארץ לא זרועה
מושיט ידי ללטוף את שיערך
הנני כאן, אך כמו יונה פצועה
אני נופל תמיד מול שערך.
הנני כאן, כמו ציפורים חגות
הנני כאן, מביט מן הגגות
הנני כאן, כמו אבן בגדר,
כמו סלע, כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.
אני חוזר באלף גילגולים
אני נזיר, בן מלך וקבצן
ובלילות בבכות השועלים
אני חולם וער בך בו בזמן.
אני רואה אותך הרחוקה
כמו נסיכה שבויה במגדלים
בין סורגים יושבת ומחכה
אלוהים, האלוהים גדולים.
הנני כאן, כמו ציפורים חגות
הנני כאן, מביט מן הגגות
הנני כאן, כמו אבן בגדר,
כמו סלע, כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.
ואת חיכית, כמו האבנים
וכמו הבור, להלך במדבר
זריחות רכות נשקו אותך פנים
שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר.
כך ראיתיך עומדת ומצפה
ובעינייך אור ועצב רב
כך לקחתיך איתי אל החופה
את היחפה עם כתר של זהב.
הנני כאן, כמו ציפורים חגות
הנני כאן, מביט מן הגגות
הנני כאן, כמו אבן בגדר,
כמו סלע, כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.
אסיים באימרת היום:
"כדברי הזקנים: החלטות יש לקבל במהלך פרק של שבע נשימות. עניין של נחישות, ושל האומץ לפרוץ אל העבר האחר" ( ג'ים ג'ארמוש )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: