הכוונה לשוק העבודה
הרגישות שלי לנושא מובנת לששת קוראיי, אולם ראשית אציין כי אותם "זקנים" בשוק העבודה הם בד"כ בני 40 וצפונה, ואל כך מעידים 5 גברים ונשים עם מאפייני הגיל שציינתי, שאינם מוצאים עבודה בתקופה של מספר חודשים וכלה בשנה ויותר.
נכונה גם העובדה כי משך הזמן הדרוש היום למציאת עבודה ביחס לתקופה שלפני 10 שנים הוא ארוך יותר סטטיסטית, וכך גם הטענה כי הדבר נכון יותר לגבי דרג ניהולי ברמה כלשהי מאשר לעבודות אחרות - אולם עדיין מדובר במצב בעייתי ומדאיג של אנשים שבנו את עצמם במשך כ 20 שנה מבחינה אישית, כלכלית ומקצועית , צברו נסיון רב, יש להם למעלה כ 25 שנים עד לגיל הפרישה - ובנסיבות כאלו או אחרות מפוטרים או עוזבים מיוזמתם מקום עבודה לו הקדישו מדם ליבם, ומוצאים עצמם בסיבה עויינת למדי - כאשר הסיבות החיצוניות לה נובעות מגילם.
לא מזמן פורסם בארה"ב מחקר חדש בו מדווח על שינוי המגמה הזאת - שוק העבודה האמריקאי מתחיל לקלוט את האוכלוסיה הזאת בצורה מועדפת לאחר שהבין והפנים, לעיתים בדרך הקשה והכואבת, כי נסיון , בגרות ובשלות הינם חשובים מאד בעבודת העובד, ונדירים המטאורים הצעירים הבאים ומציגים לצד הרקורד המרשים של תארים נדרשים גם את כמות הנסיון והבשלות הנדרשים גם לתפקיד ניהולי זוטר.
אנו בישראל, נמצאים כידוע ב DELAY של עשר שנים אחרי ארה"ב, כך שכשהתובנה הזאת תחלחל לשוק העבודה שלנו, יעברו עוד הרבה מים בירדן - אם כי הוא עשוי להתייבש עד חורבן, במשל ובנמשל.
בחרתי להביא לכם כתבה של רותי סיני, כתבת "הארץ" לענייני עבודה וחברה, בנושא זה.
בני 50 בשוק העבודה: גם כשרוצים למכור לבני חמישים - משתמשים בצעירים - רותי סיני
בחברה שאותה מנהל אמנון הרציג מעדיפים עובדים מעל גיל 50. למעשה, זה תנאי הקבלה למרבית המשרות. במרכז הטלמרקטינג שלו מועסקים כמה עשרות בני 50 פלוס. איש המחשבים שהתקבל באחרונה לעבודה הוא בן 60, וזהו גם גילו של מנהל קורסים לגלישה באינטרנט.
"כולם עובדים עם מחשב. בהתחלה הם יותר אטיים, אבל הם מתרגלים. גם אם איש המחשבים לא מכיר את המלה האחרונה בתחום, הוא ילמד", אומר הרציג, שיחד עם ח"כ לשעבר עוזי ברעם ושני שותפים נוספים הקים לפני שנתיים את "קלאב 50", מועדון חברים שמספק שירותים, מידע ומוצרים לבני 50 פלוס.
ניסיון, מומחיות ויתרונות ייחודיים
הרציג, בעברו חבר הנהלת בנק הפועלים, חושב שלבני גילו יתרונות ייחודיים ובעלי ערך לעומת עובדים צעירים יותר. השאלה היא האם הנישה הייחודית שהם מנסים לתפוס תספק די עבודה למספר ההולך וגדל של בני גילם בשוק העבודה, או שמא הם עדיין יצטרכו להתחרות עם עובדים צעירים מהם על מספר מוגבל של מקומות עבודה במשק.
"צברנו מומחיות וניסיון ספציפיים שאי אפשר ללמוד אותם באוניברסיטה", אומר הרציג. "כשמעסיק מחפש התמחות, למשל מנהל שיווק שמתמחה בשיווק כרטיסי אשראי, הוא לא ימצא אותה אצל עובד צעיר".
בימים אלה השיקה החברה אתר תעסוקה במסגרתו היא מציעה לפונים להשתלב בעבודה כמומחים, יועצים ועובדי פרויקטים. "מעסיק בדרך כלל לא רוצה להעסיק עובדים מבוגרים על חשבון עובדים צעירים, אבל הוא זקוק למומחיות שלהם. זו צורת עבודה שמתאימה להרבה בני 50 פלוס שלא רוצים לחזור להיות שכירים במשרה מלאה. לחלק מהם יש פנסיה, חלק רוצים קצת לנוח", מסביר הרציג.
גם למי שרוצה משרה מלאה יש יתרונות דווקא בשל גילו, הוא מוסיף. לדבריו, לסופרמרקטים, פארמים וחנויות צעצועים שסבים וסבתות קונים בהן כדאי להעסיק בני 50 ו-60 פלוס כדי למשוך לקוחות. "אם אתה רוצה למכור להם או לתת להם שירות, מה יותר טוב מאשר על ידי בני גילם? הראש הוא ראש דומה, התקשורת יותר טובה. ככל שגדלה האוכלוסייה מעל גיל 50, צריך יותר עובדים כדי לשרת אותם", אומר הרציג.
הרציג מאמין שגם לחברות ביטוח והשקעות כדאי להעסיק בני 50 פלוס משום שהן נמצאות בתחרות קשה בשיווק קרנות נאמנות וקופות גמל שהוצאו השנה מידי הבנקים. "את מי הם שולחים לקרב? דווקא צעירים. למי הם מגיעים? למי שצברו קרנות נאמנות וקופות גמל. כ-80% מהכסף במשק נמצא אצל בני 50 פלוס. למה שגוף פיננסי לא יבנה לו כוח מכירה של בני 50 פלוס?" שואל הרציג.
עודד לוינטון מעמותת "חמישים פלוס-מינוס" מסכים עם גישה זו. למעט עבודות שהן פיסיות או שכרוכות בעבודה מול צרכנים צעירים, ישנן עבודות רבות שמתאימות דווקא לבני 50 פלוס, הוא אומר. לדבריו, "למכור שירותי ביטוח או תרופות, לטפל, לספק הדרכה לשעות פנאי, זה מתאים בול. אם מישהי פונה אלי בטלפון למכור לי ביטוח סיעוד ואני מזהה שהיא בגיל של הבת שלי זה יוצר גיחוך".
אבל הרציג מודה שמעסיקים נרתעים. "ניסיתי לשכנע חברת השמה גדולה אבל הם אומרים שהגופים שפונים אליהם מחפשים עובדים צעירים", הוא אומר. מעסיקים שפונים לאתר של "קלאב 50", לעומת זאת, יודעים שימצאו רק עובדים מבוגרים. גם עובדים יודעים שזו זירה שבה הם מתחרים עם בני גילם, לא עם צעירים.
בני פפרמן, מנהל המחקר והתכנון במשרד התמ"ת ואחד המומחים המובילים בארץ לשוק העבודה, אומר שהמשק אינו מספק די מקומות עבודה בעבור כל אלה שנכנסים לשוק מדי שנה, לא כל שכן בעבור עובדים בני 50 פלוס.
מה עדיף - מובטל צעיר או מובטל מבוגר?
לא רק שצעירים מצטרפים לשוק העבודה, יותר ויותר בני 50 עד 65 מצטרפים אף הם - כנראה כתוצאה מקיצוצי קצבאות והעלאת גיל הפרישה. באופן מפתיע, התוספת של בני גילים אלה לכוח העבודה מהווה 40% מהגידול שחל בשנים האחרונות בהשתתפות בשוק העבודה, אומר פפרמן. בחמש השנים האחרונות עלה שיעור ההשתתפות של בני 50 פלוס מ-60% ל-63%. כמעט כל הגידול התרכז בבעלי השכלה על תיכונית ואקדמית וקצב ההצטרפות של נשים בנות 50 פלוס היה מהיר בהרבה מזה של הגברים, אומר פפרמן.
אבל הצמיחה של השנים האחרונות, שהיתה עשויה לספק עבודה למצטרפים המבוגרים, היא מוטת טכנולוגיה מתקדמת. "זה לא מאיר פנים לאוכלוסיית המבוגרים בכלל, ולחסרי השכלה, בפרט", אומר פפרמן. "השילוב של השכלה נמוכה, אפילו תיכונית מלאה, עם גיל גבוה הוא מרשם לאסון".
לפי נתוני המינהל של פפרמן, יותר מ-40 אלף בני 50 עד 65 מוגדרים מובטלים, דהיינו מחפשים עבודה בצורה פעילה. לכ-40% מהם השכלה על-תיכונית ול-20% תארים אקדמיים. כ-90 אלף נוספים כלל אינם מחפשים עבודה בשל גילם וחוסר יכולתם למצוא עבודה.
המגמות הסותרות של העלאת גיל הפרישה והצורך לשמר מקומות עבודה למבוגרים, לצד כניסתם המתמדת של צעירים לשוק העבודה, יוצרות דילמה. "אם אנשים נשארים יותר זמן בשוק העבודה אבל המשק לא מייצר כל כך הרבה מקומות עבודה, אין ספק שתיווצר אבטלה בקרב צעירים", אומרת אסתי דומיניסיני, מנכ"ל שירות התעסוקה. "ואז צריך לשקול מה עדיף - צעיר מובטל שצריך להתחיל להתבסס או מבוגר מובטל עם פנסיה ובית. זה משהו שהמדינה לא מסתכלת עליו, הכלים השלובים האלה".
דומיניסיני מקיימת שיחות עם האוצר בנושא ובאחרונה גם התקיים לבקשתה דיון על הבעיה אצל מנכ"ל התמ"ת, גבריאל מימון, בשיתוף הג'וינט והביטוח הלאומי, אבל לא ברור האם הוא יניב תוצאות.
גם מנכ"ל הביטוח הלאומי, הד"ר יגאל בן שלום, סבור שהמדינה חייבת להתחיל לטפל בבעיה. הוא מציין ששיעור דמי האבטלה בישראל הוא מהנמוכים בעולם, תקופת העבודה שנדרשת כדי לקבלם היא מהגבוהות בעולם, מערך ההכשרה המקצועית חוסל למעשה ואין עידוד ללמוד מקצועות חדשים ועדכנ יים. כל אלה גם יחד מונעים מעובדים להתעדכן ולעשות הסבות מקצועיות שאולי היו עוזרות להם להתחרות בצעירים, אומר בן שלום.
האם הכשרה מקצועית מהווה פתרון?
כדי להתמודד עם בעיית המובטלים המבוגרים, פותחו באירופה מסלולים המבוססים על רעיון ה-Lifelong Learning שמשמעותו לימוד והכשרה מקצועית לכל אורך חיי העבודה.
הפרופ' דן יעקובסון מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת ת"א מציע להנהיג מעין שבתונים שיאפשרו לעובדים ליטול פרקי זמן כל כמה שנים כדי ללמוד ולהתעדכן. הדבר לא רק ישרת אותם אלא ירווח את שוק העבודה כדי שצעירים יוכלו להתקדם בו - משום שבכל זמן נתון כ-20% מכוח העבודה יהיה בשבתון.
החזון של יעקובסון יחייב לרתום את הממשלה והמעסיקים כדי להעניק לעובדים מקור קיום במהלך השבתונים הללו, משימה שכיום נראית בלתי אפשרית. "ממשלות בעולם, לרבות בישראל, מתנערות מאחריות לביטחונם התעסוקתי של עובדים כחלק משינוי תפישת עולם וכתוצאה מהגלובליזציה והתחרות שגזלו מהן כלים שבעזרתם הגנו בעבר על עובדים", אומר בני פפרמן, מנהל המחקר והתכנון במשרד התמ"ת.
אבל ייתכן ששינויים דמוגרפיים יכתיבו שינוי במדיניות הממשלתית. ממפגש של שרי תעסוקה ממדינות ה-OECD שהתקיים לפני שנה בבריסל יצאה קריאה לעודד אנשים לעבוד שנים ארוכות יותר בשל הילודה הנמוכה, מחד, והתארכות תוחלת החיים מאידך, תופעות שיגרמו מחסור בידיים עובדות וגידול במספר הגמלאים.
אוכלוסיית ישראל אינה מזדקנת בקצב של מדינות מערביות משום ששיעור הילודה עדיין גבוה, יחסית. אבל כפי שמציין מסמך על תעסוקת מבוגרים שהוכן בג'וינט, "אחוז גבוה מכלל התינוקות שנולדים בישראל שייכים לפלחי אוכלוסייה שאינם לוקחים חלק גדול בכוח העבודה כך שיש לראות במבוגרים מועסקים משאב רב ערך".
מה ניתן לעשות בנוסף לדעתי , ברמת מחפש העבודה ?
- הצנע לכת בתנאי העבודה - אל תחשוב ( ולבטח אל תציין בראיון ) על משכורות ותנאי העבר - מקם את עצמך בנקודה אופטימלית שתאפשר קיום בכבוד עם האופציה לחזור תוך זמן נתון שקבעת לך מראש לתנאים של פעם.
- הדגש בקורות החיים ובראיון הצלחות שנובעות מהמטען והנסיון שלך כך שיתפרש כי אחר שאינו בעל תובנות כאלו לא היה יכול לעשותן.
- אסוף מודיעין עסקי על הארגון בו אתה מעוניין לעבוד ונסה להגיע משב משלוח קורות החיים אל מנהל בגיל מקביל ולא אל אחד מהמטאורים שצויינו לעיל - סיכוייך יגדלו לאור תובנות אחרות שלהם לגבי שוק העבודה.
- כפי שמופיע בכותרת בלוג זה - חייך !!! אמיתי כמובן, ולא מאולץ , מתוך אמונה בעצמך, ביכולותייך השונות, בהבנה כי מדובר במצב מורכב אך זמני ואתה, או את תוכלו לעשות בהקדם שוב לביתכם במקום שיוקיר את מה שאתם מביאים לארגון.
צריך לזכור כי בהגיעך למצב כזה, גם בארה"ב לאחר השינוי שעבר, הבעיה מוחרפת - ולכן גם בהיותך בארגון אתה חייב לפעול בצורה תחרותית ומתואמת כך שהערך המוסף שלך בארגון, לצד קואופרטיביות ותרומה לאחרים תהיה משמעותית - אחרת יוכל הארגון תמיד להחליפך במטאור כזה או אחר, בצורה כזאת שירוויח מעזיבתך - ואז יתכן מצב בו כספים שייעדת במשך שנים לפרישה יוסטו למחיה במשך שנים רבות, והאלטרנטיבות אז יהיו מלבבות פחות.
אבל על כך - בהזדמנות אחרת...
אסיים באימרת היום:
"אף פעם לא קראתי לעבודה שלי 'אמנות'. זה חלק מעסקי השעשועים. והעסק שלי הוא לעשות שעשוע" ( וולט דיסני ) .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: