להציל את הבית.

ביולי ימלאו לכניסתי לבית 9 שנים - תקופת זמן ארוכה מאד בה התייצבו היסודות , פגעי הבניה תוקנו , השכנים שגם הם התבגרו הפכו מוכרים , גם הסביבה מוכרת למרות כניסת מגורי עילית אחרים ברשת - אך לי , ולרבים אחרים שנמצאים כאן תקופה ארוכה ויפה זו , זהו הבית.

בית בו כתבתי בקביעות , בהתחלה יותר , עם הקמת הטבעת הייחודית , ואח"כ פחות , אך אין חודש מאז 7.2006 בו לא נכתב לפחות פוסט אחד - ורבים מאלו שאני מכיר עושים זאת , באהבה , מספר פעמים רב יותר , ובאיכות גבוהה עד מאד.

נכון - לא הכל ורוד , והחיים היום בסביבה אינם פשוטים כלל ועיקר ( אך ביננו , גם לא היו כאלו בעבר...) ותופעת "העבדים המודרניים" עליה כתבתי רבות עם הקמת הבלוג והטבעת , עדיין מתעצמת , אך בניגוד לפרסומת של "תנובה" , יש כאן , בישרא, בית בשביל אנשים רבים - גם לילדים , גם ךצעירים , גם לסקטורים כאלו ואחרים - וגם לזה שהקים את הטבעת "אתגר גיל הארבעים" ועכשיו כבר מתקרב מאד לגיל ה 50...

להציל את הבית - משמע עמידה על זכות הקניין הרוחני שלנו , שיוכל להמשיך כפלטפורמה ייחודית גם הלאה , במיקום הייחודי המהווה לעיתים "וילה בג'ונגל" , לראות בו מגוון צורות ביטוי , דעות וסגנונות , אי הסכמות ושיתופי פעולה , פרוייקטים - ומעל הכל , אותנטיות ואמת.

לי , אישית , לא נראה הגיבוי כפעולה נדרשת - אולי מכיוון שהספר שאוציא יום אחד , "האימרות של ח.ש.ת" , כבר מגובש ברמת הקונספט , וכל האימרות הללו כבר מוכנות בקובץ מסודר , אך זהו רק צילום המציאות, מכיוון שכל אימרה כזו מחוברת בקשר בלתי ניתן לניתוק לפוסט ספציפי ממנו פרחה.

חשוב לי , ולכם , שהבית יעמוד על כנו.

כל עזרה וסיוע נדרשים לכך - תינתן ממני בברכה.

אסיים באימרת השבוע:

"אדם, בזמן חייו, צריך להספיק לבנות בית, לנטוע עץ ולהוליד ילד. רק אם יעשה את שלושת הדברים האלו, יוכל להיות אותו אדם בטוח בכך שעשה משהו בחייו" ( צ'ון ליאו ) 

עוד שבוע חלף.

מאז המעבר חזרה למקום עבודה בירושלים , לפני 8 חודשים , חל שיפור גדול באיכות חיי , שאת עוצמתו הפנמתי השבוע , לאחר שהייתי בבית 5 ימים עקב שפעת חריפה ממנה התחלתי לצאת אתמול - העבודה מעמיסה פחות , קשר חם עם רוב האנשים , ניצול זמן מיטבי - וגם זמן למשפחה - כך שיכולתי להסתדר לא רע , בחלק מהזמן , עם המחשב מהבית / מיטה - ובא לציון גואל.

התרנגול הצעיר סוגר כבר כ 7 חודשים בצבא , ובעוד חודש לערך יסיים את הקורס הייעודי שלו , ויתחיל שירות משמעותי בחיל המודיעין - בכלל, אני סבור שהתקדם והתבגר הרבה מאז הגיוס , כצפוי - דבר המשרה אווירה טובה בבית כאשר הוא מגיע , כמעט כל סוף שבוע.

האפרוח מתפתח ומתקדם יפה בביה"ס - דבר חשוב מאד לילד הנמצא בכיתת תקשורת - אך זהו נושא לפוסט מיוחד , וגם מושא לגאווה גדולה עבורנו כהורים לילד כזה ...

הקיפודה תומכת בי ואני ניתמך בה , כב 20 השנים האחרונות - זוגיות טובה , שיש רק במה להיתפאר בה.

והכל ביחד - שיגרה. שיגרה טובה , של ביחד - ובכייף...

החברים של נטאשה - "שיגרה" ( מתוך האלבום "רדיו בלב בלה" )

הבוקר הזה יהיה מיוחד למישהו, איפשהו... 
ולטוב ולרע. 
לרובנו הבוקר הזה מתחיל כמו ודומה לבוקר אחר שהיה. 
שיגרה - בואו ונקרא לזה שיגרה. 
כי עוד מעט השמש תהיה באמצע השמיים, 
ונבחן את הכל בטווח המוגבל של העיניים. 
שיגרה - בואו ונקרא לזה שיגרה. 
זה נורא? 
זה לא רע! 
ונגיד - בעיני זה כן! ובעיני זה לא! 
ונגיד ונגיד מדי פעם נפסיק להגיד... 
נשמור בבטן, נכתוב ביומן, נקרא בעיתון... 
נקרע אחד לשני את הצורה! 
שיגרה - בואו ונקרא לזה שיגרה. 
זה נורא? 
זה לא רע! 
שיגרה. 

אסיים באימרת השבוע:

"לא רק המחנך מחנך את הילדים אלא גם הילדים מחנכים את המחנך. מי שאינו יודע ללמוד מהילדים, מאבד את הקשר איתם, שוקע מהר בשיגרה, מנסה לפתור בעיות חינוכיות באורח שרירותי, וכופה על הילדים את החינוך הטוב, כביכול" ( אלכסנדר לוין )

אתחיל בגילוי נאות - בהיותי ילד , בתחילת שנות ה 70 היכרתי את רשות השידור המקורית , כ 4 שנים לאחר שנוסדה , עדיין לא במבנה הנוכחי עם הכשלים הרבים , כאשר שניים מחבריי לכיתה היו בנים של בכירים בטלויזיה הישראלית - ופגישות עם מפורסמים של אז בסלון או במטבח בביתם היו התרחשות יומיומית ומאד מרגשת...

אז גם לא היו כל כך הרבה אלטרנטיבות - פרט לצופי ערוץ הטלויזיה הירדני , שהתאפשר בירושלים עם אנטנה מיוחדת , ובשאר האזורים בארץ בצורה מטושטשת להחריד - אהבנו את הטלויזיה ומה שסימלה , עם כל המגבלות , ונזכור כי מדובר בשידור ציבורי אחר , בתקופה אחרת שלנו כעם ושל המדינה והחשיפה לעולם.

נקפוץ הרבה שנים קדימה - כ 40 לערך מהתקופה שתיארתי - אנו במקום שונה לחלוטין - והבעיות ברשות השידור , כמו שעלו להבנתי מכ 15 ועדות שונות בהרכבים שונים  , מאפיינות חוליים שהתחילו בקטן והמשיכו לגדול עד שהפכו לגידול שממנו אין חזרה - הגענו ( שוב ) לרגע האמת.

הגענו שוב לרגע האמת - כוונתי שבסופו של דבר , גם במקרה זה , הכל מתקשר לפוליטיקה - שר ממונה נחוש ( גלעד ארדן ) המבין תקשורת היטב ורוצה לקנות מעמד ציבורי והשפעה במהפיכה שתירשם על שמו כפי שעשה בעבר הלא רחוק שר תקשורת אחר ( משה כחלון ) על גבם של עובדים מקושרים החיים ברובם במעין ללה-לנד שנבנתה במשך השנים ( עובדי רשות השידור ) שברקע נשברים הכללים של השתיקה כנגד עוולות צרכניות של מהות / גביית וניצול האגרה  ( מחאת הקוטג' , מחאת הדיור ) אשר נתפסת כעוול צרכני גדול גם מעבר לדרך ניצולו השערוריתי -  וכל זאת כאשר ברקע ארגון מקושר, חזק ומודאג שחלק מהעשיה נגדו מנוצלת כמובן גם פוליטית - וכשראש הממשלה אינו אוהב להפר את הסדר השברירי והמיוחד , וקיום שרים אחרים עם שיקולים שונים שלאו דווקא מזדהים עם דרכי הפתרון המוצע , מה גם שמבנה הרשות היום "מסרס" בפועל כמעט כל אפשרות ביקורת פוליטית נוקבת כפי שתראו מאימרת השבוע...

מבולבלים ? גם אני בעצם - בפועל, יש כאן משוואה עם מספר רב של נעלמים , שעולה מדי פעם מן האוב ( או מתוך ארכיון הפילמים המתפורר, אם תרצו...) וחוזרת למגירה אחר כבוד - וההימור שלי הוא כי בסופו של תהליך, זה גם מה שיקרה הפעם.

לדעתי , הפתרון כאן הוא כפתרון הקשר הגורדי , כפי שגם הוצע כאן - לחתוך ( לפרק טוטלית במקרה הזה ) ולבנות מחדש. - אך כאמור , הסביבה היא מורכבת , כולל מבנה החברה והכלכלה הישראלית , כך שגם אם יקרה בפועל התסריט שאיני חושב שיקרה ,יתכן כי השתיל הרך יגדל בחממה פוליטית וכלכלית לא אידיאלית, אם נשתמש באנדר סטייטמנט - ולכל מי שרוצה לראות כיצד יכולים לשלב במידה רבה של הצלחה , פוליטיקה אפקטיבית עם ערכים כלכליים וחברתיים מכובדים , מוזמן לקרוא את המאמר של גיא רולניק במגזין סוף השבוע של THEMARKERWEEK בהקשר שבדיה - "המפתח השבדי" ...

הפוסט הזה ישאר ללא שינוי , כדרכי , לראות ולבחון האם שינוי , בלי קשר להמלצות כאלו או אחרות, אכן יתרבצע בפועל.

אסיים באימרת השבוע:

"הכישור היחיד של המנהלים ברשות השידור הוא אורך הלשון" ( עודד בן עמי )