היי,

זה כמה חודשים שאני שולח לך איתותים ברורים הנוגעים לאיכות החיים המשותפים שלנו.

אני יודע שאתה לוקח מאד ברצינות את הנושא , החל מהאיתות הראשון לאחר שכמעט שהתעלפת אחרי משחק הכדורסל במלחה , ועוד הרבה יותר אחרי הפינוי מהעבודה , הן בהקשר של הבדיקות הרפואיות , והן בהקשר של השינוי אותו אתה מוליך בחייך האישיים והתעסוקתיים.

אני רואה עד כמה אתה וסביבתך - המשפחה , החברים והעמיתים - רתומים לשינוי אותו התחייבת לעשות , על כל המשתמע מכך , ושולחים לך את כל הסיוע והאהבה הנדרשים לצורך שינוי כזה.

אני חייב לציין את השינוי שאני כבר רואה אצלך, למרות כל הקשיים האובייקטיביים - את אורח החיים הבריא , ההקפדה על מזון ומנוחה , את הכושר הגופני עליו אתה מקפיד - הלוואי שיכולתי לומר לך אחרת , אך לצערי , הפנמת את הצורך בשינוי רק לאחר האיתותים ששלחתי לך במקום שהמילים כבר לא עזרו.

אני מבין גם את הקושי וחוסר הוודאות שאתה עובר , הן בהקשר של הסיבות הבריאותיות למצבך , והן בהקשר התעסוקתי - וגם משוכנע שהבדיקות שאתה עושה בדרכך המסודרת והשיטתית כתמיד , לצד הרצון הכן של הנהלת החברה לסייע לאחד מעובדיה הנאמנים והטובים , יוליך אותך כתמיד למקום של הגשמה והצלחה מופתית.

אני מלווה אותך , כידוע , כבר 47 שנים - ויודע , שבכל נסיבות שהן , אני יכול לסמוך עלייך שתעשה את הדבר הנכון והחשוב - למעננו.

שיהיה לנו בהצלחה - יחד , כבעבר , בהווה וגם בעתיד.

שלך,

אריאל - חומות של תקווה

אסיים באימרת השבוע:

"אין עושר כבריאות, ולא נעימות כמו לב הטוב" ( רבי שלמה אבן גבירול )