| 4/2017
"חומות של תקווה" - הנצחת עודד ( דדי ) שיינבליט ז"ל - פרוייקט שיר הנצחה
את סיפור ההנצחה המרגש של עודד ( דדי ) שיינבליט ז"ל , המרוכז על ידי מאז 11.2016 אני מניח כי 12 קוראיי זוכרים היטב.
יום הזכרון ה 30 למותו צויין ב 2.04.2017 לא בפסל הסביבתי החדש באילת , שהקמתו סוקרה כאן במספר פוסטים , אלא במספר אירועים ברשת , ובעיקר בקבוצת ההנצחה שהוקמה לזכרו בפייסבוק.
השיר "ילד של ים" שכתבה חברתו דאז של דדי ז"ל , איריס אשוח , והלחינה וביצעה הזמרת והמוסיקאית פזית נוני , נושא על כתפיו סיפור מרתק - שוכלו לראות מטה , ואת הרעיון שעלה בין שומעיו , בכל הזדמנות , התחתי לגלגל לביום האזכרה - הפיכת שיר זה לשיר זכרון "רשמי" אשר יוקלט , יעובד ויופץ לתחנות הרדיו השונות באופן מקצועי עד יום הזכרון לחללי צה"ל תשע"ז עם הסיפור שמאחוריו - 1.5.2017
את הסכמתה של החברה דאז , איריס , קיבלתי מיד בשימחה וגם את של הזמרת והמוסיקאית פזית נוני יחד עם חבר מחזור קורס החובלים שלי , המוסיקאי והפסנתרן יואב פולאצ'ק ( המעבד המוסיקלי של מיקי גבריאלוב , בין היתר ) , איתרנו מנהל אולפן מתאים שבא לקראתנו בהקשר המחיר , קיבלנו הצעת מחיר להפצת השיר בין כ 300 תחנות רדיו / עורכים מוסיקליים / שדרי רדיו בארץ ע"י חברה מתחרה - נותר רק לגייס סכום של 4,000 ש"ח , תוך שישה ימים , שיאפשר ביצוע הפרוייקט כפי שתוכנן , כאשר למעט עלויות האולפן , "בישול" השיר והפצתו , נעשה הכל בהתנדבות.
על הקמפיין שניהלתי אספר בעתיד הקרוב , ועם השלמת הפרוייקט כולו בסוף השבוע הבא , אך את תוצאותיו , הכוללות השלמה מלאה של גיוס הכספים תוך 32 שעות - תוכלו ללמוד מטה , בתמונה המצורפת , שליוותה את הקמפיין.
עד אז , תוכלו לראות כאן גם את ההודעה לעיתונות שתלווה את השיר הנפלא הזה.
עודד ( דדי ) שיינבליט ז"ל
( 21.11.1965 – 2.4.1987 ) , יליד אילת , נספה בתאונת צלילה במפרץ אילת , וגופתו
לא נמצאה מעולם.
את השיר "ילד של ים" כתבה איריס אשוח , חברתו
של דדי ז"ל , במהלך אחת מנסיעותיה הרבות לבקר אותו , בבסיס הצבאי
בו שירת בעין יהב.
"תקופת החברות שלנו , במהלך השירות הצבאי של שנינו , סבבה סביב הים, בעיקר
באילת , עיר הולדתו ומגוריו של דדי ז"ל - צלילות , שחיה וחופים"
מספרת איריס . "הים היה אהבה משותפת לשנינו ודדי ז"ל ממש נולד אליו ,
בדיוק כמו שכתבתי בשיר".
"לאחר שקרה האסון, הכנתי מחברת שירים להוריו של דדי, שאול וננה , אשר הכילה
את כל השירים שכתבתי לו במהלך התקופה שהיינו יחד" נזכרת איריס . "שאול,
אביו של דדי, ביקש ממני להקריא את השיר בטקס חנוכת האנדרטה שהקימה המשפחה לזכרו
בחוף אילת , וכמובן שהסכמתי".
שאול , אביו של דדי ז"ל הכין לוח מתכת לאנדרטה מרשימה , שנחנכה ב
1989 , עליו נחרטו מילות השיר הנוגעות ללב , אך האנדרטה הוזנחה במהירה והפכה
למקום קודר ועצוב.
בשנת 2012
, גילתה הזמרת והמוסיקאית פזית נוני , בת כיתתו של דדי ז"ל באילת , את השיר
המרגש ודרכו התוודעה אז לראשונה גם למותו בטרם עת של דדי ז"ל , ולאחר שנוצר
קשר בינה לבין איריס אשוח , הלחינה ושרה פזית את השיר לראשונה.
בסוף שנת 2015 , נרתמו חברי מחזור קורס חובלים נ"ה
בחיל הים , שדדי ז"ל היה בין משתתפיו , להקמת פסל סביבתי חדש להנצחתו במקום
האנדרטה המוזנחת שעמדה בשיממונה , לתהליך יוצא דופן שבו שילבו כוחות בכירי עיריית
אילת , חברי מחזור חובלים נ"ה , משפחת שיינבליט , חברי ילדות ומשפחה , אשר
הסתיים בחנוכת פסל סביבתי חדש ומרשים בטקס רב משתתפים שהגיעו מרחבי הארץ וחו"ל
לרחבה המחודשת ב 25.11.2016 , בו גם בוצע השיר על ידי פזית בהופעה חיה ,
כאשר מילות השיר חקוקות בשלט מתכת מבהיק , כבעבר , גם לצד הפסל
הסביבתי החדש.
חברי קבוצת ההנצחה של דדי ז"ל , בשיתוף עם איריס
אשוח , פזית נוני והמוסיקאי יואב פולאצ'ק , בראותם את התגובות הנרגשות מהאנשים
ששמעו את השיר , יזמו את הקלטת השיר לקראת ערב יום הזכרון לחללי צה"ל
תשע"ז.
יהי זכרו של דדי ברוך...
אסיים באימרת השבוע:
"באופן אירוני למדי , האנשים שעובדים הכי קשה , אלו שמטילים על עצמם את המשמעת הנוקשה ביותר ומוותרים על הנאות מסויימות למען מטרה - הם האנשים המאושרים ביותר" ( ברוטוס המילטון )
|
נכתב על ידי
,
21/4/2017 19:19
בקטגוריות COACHING, בריאות, השתתפות בצער, ים, יצירתיות, משפחה, נוסטלגיה, פרוייקטים, פרצופה של המדינה, צלילה, שכול, תחביבים, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, צבא
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של
The Shawshank Redemption ב-1/5/2017 11:32
|
"חומות של תקווה" - 10 המכות
כל הקורא בלוג זה ב 12 השנים האחרונות , מכיר היטב את שליחותו החברתית / כלכלית של כותבו בהקשר לצדק חברתי , כבר כ 6 שנים לפני פרוץ המחאה החברתית .
קראתי אתמול את מאמרו של יניב חברון , הכלכלן הראשי של בית ההשקעות "אקסלנס" , בהקשר למושג "עבדים מודרניים" המתקושר ל 10 המכות של הכלכלה הישראלית , שרובן ככולן עלו כאן בשנים האחרונות , והרי המאמר לפניכם.
צמיחה של 4%, תעסוקה מלאה ומטבע חזק במיוחד וכולנו שואלים: איך זה שאנחנו לא מרגישים את זה בכיס? לכבוד החג החלטנו לענות על השאלה הזו ואפילו נתנו בה סימנים דצ"ך, עד"ש, באח"ב.
ד – דיור: המכה הראשונה ואולי הכי כואבת של המשק הישראלי היא כמובן שוק הדיור. גם בשנה האחרונה המשיכו מחירי הדיור לעלות ביותר מ-6%, והיד עוד נטויה. הציבור אומנם נמצא על הגדר, אבל הרבה בזכות תוכנית מס דירה שלישית שעתידה עדיין לא ברור. הבעיה הגדולה עם שוק הדיור היא שהוא מגדיל עוד יותר את פערי אי השיוויון באוכלוסיה, שהחסכונות של כולנו ושל ההורים שלנו, אלה שכבר ניצברו ואלו שייצברו ב-25 שנה הקרובות, ילכו לרכישת דירה ולא להשקעות.
הכי קשה היא העלייה במינוף של הצרכנים, מה שמחליש את המשק הישראלי והופך אותו להיות פחות עמיד למשברים. בעוד יש כאלה שחוששים ממה שיתחולל בשוק הדיור במידה שהריבית תעלה (לא בשנתיים הקרובות), אנחנו חוששים יותר מהיום שבו האבטלה תעלה מעל 8% ואז אנשים באמת יתקשו לעמוד בהחזרי המשכנתא שלהם.
צ – צדק חברתי: זוהי תעודת "הצטיינות" לאפטיות של הציבור הישראלי. חצי מיליון איש יצאו לרחובות, היתה פה מהפכה גדולה והדבר היחיד שנשאר ממנה זה גני ילדים חינם מגיל 3. לא מעט, אבל מה עם מחירי הדירות שעלו מאז ביותר מ-50%? מחירי המים שהכפילו עצמם ועכשיו מבטיחים להפחיתם ב-14%-15%? מחירי המזון שירדו מעט בגלל התחרות אבל עדיין גבוהים? פערי תיווך בחקלאות שנותרו עצומים? וכו'.
כ - כלכלה שחורה: ההון השחור הפך מזמן למכת מדינה וההערכות כיום הן שהוא מגיע לכ-20% מהתוצר הישראלי. הכלכלה השחורה פוגעת באמינות של מוסדות הציבור, יוצרת תיסכול וחוסר אופטימליות של ניצול משאבים. ישראל מאבדת מדי שנה הכנסות ממסים של יותר מ-60 מיליארד שקל בעקבות "כלכלה בשחור" שאינה מדווחת. בכסף הזה היה אפשר להוריד את המסים הישירים, להשקיע עוד בחינוך ומחקר ופיתוח, ובעיקר להגדיל משמעותית את מספר מיטות החולים בבתי החולים.
ע – עוני: מכת מדינה שלא משתפרת מזה עשורים אלא רק מחריפה. למעלה מ-20% מאוכלוסיית ישראל מצויה מתחת לקו העוני וכ-30% מהילדים בישראל מצויים שם. ישראל מובילה בשיעור העוני במערב. שיפור בקצבאות ילדים, העלאת שכר המינימום והשתלבות של קבוצות שונות בשוק העבודה, אולי בולמים את ההידרדרות, אבל אנחנו רחוקים משיפור המצב. אם שאלתם, אז קו העוני לאדם בודד עומד על קצת מתחת ל-3,000 שקל בחודש.
ד – דולר: למעלה מ-100 מיליארד דולר שוכבים ברזרבות של בנק ישראל, ואלה עוד יגדלו בשנים הקרובות. אף אחד לא יודע כמה באמת עולה ההחזקה של אותן רזרבות בשנה, אבל ההנחה היא שזה עדיף על פגיעה בייצוא. בינתיים נסו לחשוב מה יקרה בהמשך כאשר יחל ייצוא הגז מלוויתן, עד כמה ייגדל העודף בחשבון השוטף, עד כמה ייגדלו אותן רזרבות מט"ח ומתי כבר הדולר באמת יתחזק מול השקל?
ש – שחיתות: ישראל מתחת למקום 30 בדירוג העולמי למדינות מושחתות, 32 ליתר דיוק. מדינה שבה שרים ואפילו ראש ממשלה נכנסו לכלא מעידה על החולי של החברה. מדינות כמו איטליה, יוון או טורקיה נחשבות למושחתות מאיתנו אבל אני מניח שאתם תוכלו לתאר מי פחות מושחתות מאיתנו. הפגיעה בכלכלות מושחתות מגיעה עד לחוסר יציבות השילטון ובעיקר לניצול בלתי יעיל של אמצעים ציבוריים. מכרזים שאינם נחוצים או לא נעשים ע"י הגורם הטוב ביותר, פרויקטים במיליארדים שנתפרים במיוחד עבור גורם ספציפי ובשורה התחתונה מבזבזים את הכסף של כולנו לטובת כיסים של יחידים.
ב – בירוקרטיה: אחת המחלות הקשות של המשק הישראלי ולא רק. בירוקרטיה היא שם שני להאטה של המשק, לחסם בפני התעשייה, שם נרדף להצקה ליזמים ומשקיעים, שם נוסף לחוסר תיאום ולכפילויות שונות ומגוונות. אפילו משימה לאומית כמו האצת הבנייה וסיום משבר הדיור, שאליה נרתמו לא מעט משרדי ממשלה, לא הצליחה לפרוץ מחסומים אלו.
א – אי שוויון: מדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות הכי פחות שוויוניות במערב. העלאת שכר המינימום, קצבאות ותמיכות שונות הן טיפה בים ולא באמת משפרות את המצב. אי השוויון בהכנסות מגיע גם לצריכה ופוגע כמובן ביכולת לצמצם את הפער. נסו לחשוב על משפחה עשירה שזקוקה להלוואה לעומת משפחה ענייה - מהם פערי הריביות שישלמו שתי המשפחות, או מהן האפשרויות של שתי משפחות אלו להשקיע ולהגדיל עוד יותר את ההון שלהן? במדינה ששוק הדיור בה הפך למכת מדינה, מה הסיכוי של משפחה עניה לעזור לילדים להשיג דירה לעומת משפחה עשירה? ואפשר להמשיך כמובן.
ח – חינוך: רבים טוענים כי הבסיס וההמשכיות לכלכלה טובה ומשגשגת טמון בחינוך. אם זה נכון, עתידה של הכלכלה הישראלית לוט בערפל. למרות המאמצים, נראה כי המלאכה לשיפור החינוך בישראל עוד מרובה. מערכת החינוך בישראל עדיין לוקה בבעיות שונות, שהתגמול הנמוך והסטנדרטים הנתונים לוויכוח הם רק חלק מהן. כיתות הלימוד צפופות מאוד ביחס למדינות ה-OECD, יש ספקות באשר לעדכניות חומרי הלימוד ובשורה התחתונה – ההישגים לא גבוהים במיוחד ואפילו מידרדרים. במתמטיקה ומדעים אנחנו מגרדים את המקום ה-20, ופערים חברתיים ניכרים עוד יותר בתחומים אלו. אז אם הכלכלה הישראלית בונה על דור ההמשך יש לנו חדשות - בישראל יש הרבה מאוד אנשים משכילים ביחס למדינות אחרות, אבל יש השכלה ויש השכלה.
ב – ביטוח לאומי: את המכה הזו אולי קשה לנו לעכל, אבל הצבירה החיובית של ביטוח לאומי תסתיים בעוד מספר שנים ותוך שני עשורים הוא עשוי להיכנס לגרעון. עובדה זו מסכנת את הרובד הראשון של הפנסיה שלנו, מבטיחה לנו קיצוץ בדמי הביטוח הלאומי וככל הנראה העלאה שלהם כבר בשנים הקרובות. אז אם עד עכשיו היינו מרוצים מאוד מהכלכלה הישראלית ומהגרעון הנמוך שלה, זה בעיקר בגלל שאנחנו משלמים יותר ונשלם עוד הרבה יותר.
חג שמח.
אסיים באימרת השבוע:
"אין דומה זה שסופר את המכות לזה שחוטף אותן" ( חומות של תקווה )
|
נכתב על ידי
,
13/4/2017 05:48
בקטגוריות COACHING, נוסטלגיה, פרוייקטים, פרצופה של המדינה, תחביבים, אינטרנט, אקטואליה, ביקורת, עבודה, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של
The Shawshank Redemption ב-16/4/2017 18:18
|
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: