ימים מעניינים ולא פשוטים עוברים עליי לאחרונה.

נתחיל במקום העבודה , בו חיי העובדים , בכל דרג , הופכים להיות יותר ויותר מורכבים וקשים החל עקב ניהול בעייתי ברמת החברה , והמשך ברגולציה שוחקת ודורסנית ותנאי שוק כלכליים לא פשוטים , ששילובם גם יחד מפריעים לי מאד לשחזר את תחושות ההנאה והסיפוק הגדולים הנראים על דפי בלוג זה כבר שנים , ופוגעות באנרגיה החיובית שלי ואף מאיימות לחסלן כליל.

אמשיך בתרנגול הגדול , שעבר כעת בסיס בצבא , 9 חודשים מהשחרור החיוחל ( שימו לב כיצד עובר הזמן... ) ואינו מרוצה בעליל , וברצותו או לא - מקרין הדבר גם עלינו.

אמשיך באפרוח המתבגר , העומד חודשיים לפני מועד בר המצווה שלו , עם מטלות רבות בהקשר זה ובהקשר פעילות עניפה בביה"ס , חוגים , מטלות נוספות ותנועת הצופים , שכולם יוצרים עומס רב מאד - עליו , וגם עלינו.

אסיים בקיפודה , שעומדת בעין הסערה בעבודתה ובחייה כרגיל - ומתמודדת בגבורה עם 3 בני המשפחה האחרים שנמצאים ברמות עומס ולחצים גבוהות הרבה יותר.

לסיכומו של עניין , אודה , כאיש ים ותיק , כי נקלענו , זמנית לפחות לעין "הסערה המושלמת" ואני מקווה שנצא ממנה , כולנו כאחד , חזקים , מחזקים ומחוזקים...

מאחל לכל 10 קוראיי סוף שבוע שקט , מלא שמחה - ועם הרבה רוגע...

אסיים באימרת השבוע:

"כל אדם צריך לבחור את דרך החשיבה שלו אם אינו רוצה ללכת לאיבוד במבוך האפשרויות . מצד שני , אף אחד לא בטוח שלקח את הדרך הנכונה - אני פחות מכולם" ( אלברט אינשטיין )