| 7/2014
"חומות של תקווה" - 8 שנים לבלוג , למלחמה - מלחמת עזה
בלוג זה חגג לפני יומיים , עם האפרוח הצעיר , יום הולדת - 8 לבלוג , ולמלחמת לבנון השניה - ו 11 לאפרוח הצעיר.
את רוב הפעולה הקרקעית , עד כה , העברתי...ברומניה - בטיול מאורגן שהוזמן לפני 4 חודשים - ולפני צאתי , ב 14.7.14 , הערכתי שתוך מספר ימים נקלע למצב שבו ניאלץ להיכנס לפעולה קרקעית - מה שאכן קרה בפועל , ולראשונה מצאתי את עצמי בחו"ל בשעת מלחמה.
במקום בלוג סיכום נסיעה ותמונות כדרכי , אעלה מס' נקודות ותובנות הקשורות למלחמה הזו.
- מלחמה צודקת - אין מלחמה מוצדקת מן המלחמה הזאת - לא הופתעתי מאף פעילות של החמאס , כולל התנגדותו העיקשת , למעט מהכמות האסטרטגית של המנהרות שהובילו לישראל - דבר שיוביל לדעתי , בסוף המלחמה , להקמת ועדת חקירה שתלבן את הכשל הנורא הזה שאירע מתחת לאפנו.
- שפה מקומית - "עדיף שאלף אמהות תבכינה - אבל לא האמא שלי" - משפט חשוב שאמר האלוף פולי מרדכי המראה עד כמה חשוב , עם כל הזהירות המובנה לחיי אדם אצלנו , גם בהקשר לצד השני , להשתמש בעולם הדימויים המזרח תיכוני בו אנו חיים , במקום דובר השפה העברית הצחה , המדבר בלשון העם שחי בוילה בג'ונגל - ללא ספק עדיף על "נשבור להם את העצמטות" של דדו , ואני מציע לחפש עוד כמה ביטויים ערביים אותנטיים להפצה דומה.
- הסברה ולוחמה פסיכולוגית - מבוצעת ברמה טובה , כאשר העולם , בהכללה גסה , בוחר שלא לראות , מה שמזכיר לי את סיפורו הנפלא של מנחם תלמי "הרצל העיוור" מהספר "תמונות יפואיות" בה עד לרצח שבוצע ממש לידו טוען על כל שאלה ושאלה של החוקרים כי לא ראה דבר - וכשנשאל אם הוא עיוור , ענה כי הוא רואה רק את העיניינים שלו...
- חיילים ואזרחים - עם כל הכאב הנורא , כאשר האזרחים בסכנה , מופעלים החיילים , על כל המשתמע מכך - תרחיש האימה שיכל להתבצע , בו מס' גדודי חמאס מאומנים היו פורצים בו זמנית לישובי עוטף עזה , מבצעים טבח נורא וחוטפים אזרחים וחיילים לתוך הרצועה , יכל להיות ה 11.9 של ישראל , ואני מודה לאל כי לא כך היה ( אם כי יתכנו עוד אירועים בודדים ולא אסטרטגיים כאלו לצערי ) - וזאת אני קובע כאב לחייל הנמצא על גדר הרצועה.
- איכות הלחימה - אני מתרשם שגבוהה מצידנו , וגם של החמאס לא רעה , אך נופלת משלנו - שדה הקרב הנוכחע הוא מורכב מאד מכל הבחינות - מהלוחמה בשטח בנוי , מיושב ומלא באזרחים תמימים ( אם מכורח ואם ממניעים אחרים ) , ממולכד , צפוף , עם התמודדות לא פשוטה עם אמל"ח - לצד רוח קרב מדהימה , מפקדים המנהיגים את הכוחות ( ראו מס' הקצינים , בעיקר הבכירים , שנפגעו ) , ציוד לחימה מדהים , שילוב בין זרועי - מטה את הכף , אסטרטגית , לטובתנו , ולא כמשאלת לב.
- הפסקת אש - בשתי מילים ברורות - לא כעת
- עורף וחזית - כצפוי , הטשטשו הגבולות בין השניים במידה ניכרת , אך לצד המשך החיים הנורמליים בעורף כמה שניתן , אני סולד מכל גילויי הנהנתנות שאני רואה , בעיקר ב"פייסבוק" של אנשים המזמינים אותך למשחקים , מספרים על בילויים , ומראים ניתוק מר מהמציאות - אני מקווה שהתופעה הזו תיפסק.
- תקציב הביטחון - יגדל כמובן , אך אני מניח שהמלחמה תתן פעם נוספת הזדמנות לקבור כל רפורמה בכח האדם הנדרשת , כפי שכתבתי כאן מס' פעמים , בכח התומך ולא בלוחם.
- יחסי חוץ - מוקדם להתנבא כעת , בעיקר לאור העובדה כי אנו מגונים ברוב העולם - אך אני יודע , משיחות רבות שקיימתי , גם עם אזרחי מדינות בהן מתרחשות פעולות אנטי ישראליות ואף אנטישמיות , כי בשקט , הם מבינים מצויין את התנהלותנו , ומציינים שאם היה מתרחש אצלהם , לא היו סובלניים כמונו.
- העולם הערבי - עובר שבר קשה - מאמר בעיתון הכלכלי הנחשב "אקונומיסט" צייר תמונה מפחידה של הכשלון הקולוסיאלי של האיסלם , שהפך מאומה של צדק , חכמה , מדע והגינות , לאומה מפולגת , מסוכסכת , אלימה , נטל כלכלי וכיו"ב - ללא עתיד . גם הצירים של השיעה והסונה מחלקים היום את האומה מחדש , רק מה שבטוח - שלום אמיתי , כפי שחשבנו בעבר , לא יוכל להתקיים פה לפחות עוד שני דורות - אך חייב להגיע בסוף...
אסיים באמרת השבוע:
"רבים חושבים, שאל המלחמה מתרגלים ובהמשך הזמן חדלים לפחד מפניה. זה לא נכון: במידה שירבו ימי היותך במלחמה, כן ירבה פחדך. אם מפני שהעצבים מתקלקלים, אם מפני שאימות המלחמה מתגלות יותר ויותר, אם מפני סיבות אחרות" ( יוסף טרומפלדור )
|
נכתב על ידי
,
25/7/2014 08:56
בקטגוריות COACHING, ברכות, משפחה, נוסטלגיה, פרצופה של המדינה, פרוייקטים, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, צבא
הקטע משוייך לנושא החם:
פעולה קרקעית בעזה הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של
The Shawshank Redemption ב-1/8/2014 09:08
|
 "חומות של תקווה" - נקם ושילם
הלב נחמץ
אסון נורא , אם כי ההערכות המפוקחות של גורמים רבים שנשמעו מתחילת האירועים , להן הסכמתי לפחות מהבחינה הסטטיסטית , היא ששלושת הילדים היקרים אינם בין החיים - דבר שהסתבר בדיעבד כנכון ומצמרר.
מה עושים עכשיו ?
ראשית , כאדם מוסרי הדוגל בתהליכים שכלתניים ומדודים , אני חושב כי צריך להתחיל בתהליך חדש של פעולה ותגובה אשר יגבה מעתה מחיר יקר ממעורבים באירועים לאומניים , מהמסייעים להם , ואוכלוסיה תומכת בצורת גביית מחיר גבוה ולא מידתי בעליל , הנובע מהעובדה הפשוטה של היותנו וילה בג'ונגל , וגם מבלי שארצה או לא , יש להחיל ואולי גם לשכלל חלק מחוקי הג'ונגל הללו לצורך הרתעה / השרדות / התפקחות וכיו"ב
א. שימוש מידתי בעונש מוות - אינני מתכוון לשמוש סיטוני בעונש זה , כפי שנעשה אצל רוב שכנותינו לג'ונגל , אך אני מניח שלדוגמאות כדוגמת מקרה זה או זל משפחת פוגל יש צידוק מוסרי לא פחות ממשפטי.
ב. מאסר עולם - כשמו כן הוא - וכך צריך להיות בפועל , ללא אפשרות חנינה / שחרור - ואם יש מחשבה להקל , הרי שצריך להיות ברור גם בחקיקה - מתחילים הכי נמוך שרק אפשר ( תנאי מגורים , יכולת קריאה מינימלית , ללא טלוויזיה , ללא לימודים , קשר מינימלי עם הסביבה וכיו"ב ) ועולים עם הזמן בתנאים , באישור מיוחד , כל תקופה של 5-10 שנים. לא משנה איזה מתווה ייבחר , וגם לבטח שישפיע על מבנה בתי הכלא בישראל - החברה צריכה להגן על עצמה גם במחיר פגיעה בפרט שביצע פשע נורא , שאין עליו מחילה , וגם שיקום ( אם ריאלי במקרה זה או אחר ) חובה שיתבצע בתנאים השונים לחלוטין ממה שקיים היום, כאשר אסירים ביטחוניים מנהלים את עצמם.
ג. מאסרים ממושכים - ראה עקרונות סעיף ב'
ד. משפט וחברה - הורדת סף ההוכחה המשפטי בהקשר לסיוע לביצוע פשע , כדוגמת ידיעה על כוונה לביצוע פשע , או ידיעה על פח"ע שלא דווחה - תחייב ענישה עם סף שנים מינימלי של כ 10 שנים - תרחיב את מעגל המעורבים והמורחקים מן החברה.
ה. ענישה סביבתית - אולי לא תיראה הגונה ושפויה - אך יש להחיל בחוק פעולות עונשין של הריסת בתים / עסקים / מבנים של המשפחה המורבת שהוכח בסף החדש של סעיף ד' ידיעה - והמשמעות ברורה.
ו. נקמה - מושג אותו איני אוהב בהקשר של חפים מפשע , ואני מעדיף את המונח "תגובה" - לא אתייחס לשמועות בנוגע לרצח הנער הפלשתיני בשועפט המטילות ספק בהקשר הנקמה היהודית ומניחות אפשרות ביצוע ע"י ערבים על רקע כבוד המשפחה , אלא כי צריך לפגוע קשה במעורבים ולא באנשים תמימים - ויש הרבה תמימים כאלו גם במציאות הקשה שלנו. במקביל , צריך להתייחס בהקשר של תגובה לכל דרג , מבצעי / פוליטי / חברתי מעורב , שיידע כי הוא עלול לשלם מחיר בחייו על מעורבותו.
אסיים בשירו של חיים נחמן ביאליק "על השחיטה" , שנכתב ב-1903 לאחר הפוגרומים בקישינב שזעזעו את כל העולם התרבותי במסגרת פעילותו כעיתונאי מוכר אשר ראיין את
הניצולים מה שהוביל ל"על השחיטה" שבו הוא קרא לשמיים להוציא לאור את הצדק באופן
מידי ואם לא אז להרוס את העולם.
עַל הַשְּׁחִיטָה / חיים נחמן ביאליק שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי! אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב – וַ אֲ נִ י לֹא מְצָאתִיו – הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי! אֲ נִ י – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי, וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף-אֵין תִּקְוָה עוֹד – עַד-מָתַי, עַד-אָנָה, עַד-מָתָי? הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט! עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם, וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם – וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט! דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח, דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ – וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח. וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד! אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ – יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד! וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ; אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ. וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם! נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן – וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם! יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים, וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.
אסיים באימרת השבוע:
"טעמתי את טעם הנקמה: בבליעה, נראתה כטעם היין הריחני, חמימה ומעוררת: הטעם שבא אחר כך היה מתכתי ומעכל, מלא תחושת רעל" - שרלוט ברונטה
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: