בשבוע שעבר, כאמור בפוסט הקודם, סיימנו את הכשרת המנהלים של החברה.

בתחילת השבוע נפגש איתי אחד מהמנהלים המקבילים שהציע כי חלק מן הכפיפים שלו יעסקו בפעילות מקבילה לאלו של עובדי התחום שלי, רק בחתך סקטוריאלי / מגזרי , אותו הוא מפתח, וכמובן, לפני פיתוח הרעיון סופית, שאל לחוות דעתי המקצועית.

למען הסר ספק, הכוונה היא שעובדי התחום שלו יעסקו בפעילות זהה לאנשי התחום שלי, כחלק מעבודתם השוטפת, כאשר לו אפילו אין את ההכשרה המינימלית הנחוצה להנחייתם בנושאים בהם הם מתעתדים לעבוד, ובידיעה כי התחום שלי הינו תחום אנרגטי ומנוהל בצורה יעילה מאד להישגיות ובכך "שואב" את כל העובדים שלו לחזון ומצויינות.

לידיעה, מהיכרותי את הענף בו אני עוסק זה 15 שנה, אין ולא היה מודל מגזרי שכזה בשום תקופה או חברה אחרת - אבל אתם כבר יודעים כי אינני IDEA KILLER...

מאחר ואני משוכנע כי אין בכך שום כוונות רעות או נסתרות, אלא רצון, באמת ובתמים, לדאוג לעובדי התחום שלו להגדלת הכנסה כתוצאה ממכירות, הצגתי לו את התיזה הבאה:

1. מבחינתי, אין כל התנגדות לביצוע המהלך האמור.
2. מציע כי תיקח בחשבון כי עובדייך "ישאבו" לתחום שלי , בהנהגתי, מאחר ולך אין ידיעה ונסיון בניהול עובדים למשימות שכאלה - כך שהמנהיגות והניהול שלך יפגעו, דבר שאינני רוצה וכם אתה אינך רוצה - אני מעדיף להסתכל לך בעיניים כעת, לפני התהליך, ולומר לך את הדברים ישירות.
3. התחום, אותו אתה מטפח, הינו חדשני ובעל פוטנציאל עצום - ובאם אכן יצליחו ויגדילו עובדייך את פעילותם בפעילויות התחום שלי, יהפך התחום שלך למעי"יחידת סמך" מגזרית של התחום שלי - האם לזה שאפת כאשר נוסד התחום שלך ?
4. לאור הללו, נמיע כי תחשוב אסטרטגית על המהלך שלך, ובגמר הודע לי על החלטתך.

מה אתם אומרים ?

אסיים באימרת היום:

השבוע סיימתי סדנת פיתוח מנהלים בחברה שנמשכה 4 חודשים  - כן, בתור משתתף ( אם כי פעיל...)

בתור מאמן בעצמי, ולאחר השתתפות באין ספור סדנאות שכאלו, סימנתי לי כמטרה להכיר ולהתחבר אל המנהלים האחרים בחברה, בעיקר כי כך נעים הרבה יותר מבחינת תקשורת בין אישית, אך גם בשל העובדה כי אני עובד בחברה במשך תשעה וחצי חודשים של שכרון חושים ( וגם שינויים, ניסויים, והנהגה...)

מאחר והדרג הניהולי של החברה הינו צעיר, אבסולוטית ויחסית, הסתבר שאני בין המנהלים המבוגרים וגם המנוסים בחבורה , כך שהשתדלתי להעביר לכולם את שיטות "חומות של תקווה" לחברים, בעיקר הצעירים, שלהם, למרות הגדרת התפקיד הניהולי, היתה זאת הכשרה ניהולית ראשונה בעצם.

בין היתר, בתור אחד שעשה בחייו אין ספור סימולציות בסדנאות מסוג זה, וניהל אנשים בפועל, לקחתי על עצמי השתתפות בסימולציות שונות כאשר אחרים השתדלו שהמשימה תעבור לידי אדם אחר - ונהניתי מכל רגע...

הסדנה כללה גם מפגש OUTDOOR בפארק ציורי באיזור ירושלים בו ביצענו משימות בסגנון גיבושים של יחידות מובחרות, שהיווה חוויה מעצימה בפני עצמה.

הסדנה הסתימה בפרק של "תקשורת בין אישית" אשר לו שמחתי יותר מכל לתרום.

לפני הפרידה, הונחינו להצמיד דף לחולצה מאחור, וכל אחד מ 15 המשתתפים בסדנה היה יכול לכתוב משהו לחבר אחר לסדנה - על ההיכרות, מה לקח ממנו, מה הבין ובכלל.

אציין כאן שהדף, בו כתבו 14 המשתתפים האחרים, ישאר אחת המתנות היפות שקיבלתי אי פעם...

אסיים באימרת היום:

"ניהול הוא לא יותר מאשר החדרת מוטיבציה באנשים אחרים" ( לי איאקוקה )

אז ככה:

אחרי פעילות אינטנסיבית מאד, בעיקר בחיים ואולי קצת בישרא, הגיע הזמן לנווט את "מיכלית של תקווה" ועליה משפחת ח.ש.ת לימים של רוגע, שלווה וחופשה...

לא הספקתי לחזור מאילת - ושוב אני יורד עם הקיפודה אביבה, הגוזל והאפרוח.

המצפן מראה כיוון  "דרום" - ואנו בדרך, לחופשה קסומה ומאווררת...

מחזור בשבוע הבא - והבלוג יחזור לפעילות אישית, אחוות טבעתית וציבורית בתחילת שנה"ל...

המשך חודש מהביל ומקסים עבורכם...

אסיים באימרת היום:

"הכיוון ברור - השאלה היא העוצמה" ( צבי סטפק )