תחילתו של בלוג זה היא במלחמת לבנון השניה ב 2006 , ואין סמלי יותר מלחזור ולנתח הסתברויות צבאיות, מדיניות ופוליטיות כאשר מסביב לוילה המבודדת באי הקטן אליו מגיעים כבר גלי צונאמי ערביים המגיעים מהתפרצות החורף הערבי...
ארה"ב - ההולכת ונחלשת בתהליך ארוך טווח עוד מ 11.9.2001 , הוסיפה מספר טעויות אסטרטגיות מאז תחילת כהונתו של ברק אובמה , לרבות התייחסותה ה"מערבית" למה שהחשיבה בתור "אביב מערבי" , ואל הואקום שנותר , נכנסה בעיקר רוסיה , ומדינות ערביות מתונות ( יחסית ) בדמות מדינות המפרץ , שעבורן היציבות במצב הנוכחי שווה כל מחיר.
מכיוון שכיום, מספקת ארה"ב בעצמה כמעט את כל צרכי האנרגיה שלה , ומלקקת פצעים מהמלחמות הלא מוצלחות שניסתה לנהל בעיראק ובאפגניסטאן , תמשך מגמת ההתבדלות מבחינה אסטרטגית גם אם תתקוף בסופו של דבר בסוריה על כל המשתמע מכך - לאמריקאי הממוצע יש מספיק צרות משלו , וגם נמאס לו מתפקיד ה"שוטר העולמי" - ודווקא כאן, מייצג הנשיא ברק אובמה את דעת הרוב האמריקאי.
ישראל - נוקטת במדיניות נכונה בהתחשבת בכאוס מסביב , אך אסטרטגית , ככל שארה"ב נחלשת , והואקום מתמלא בגורמים נוחים פחות הפועלים לפי האינטרסים שלהם - מעמדה נחלש גם כן. הסיכויים גבוהים כי בדומה להתנהלות סאדאם חוסיין , תהיה תגובה סורית של פגיעה בישראל בצורה קונוונציונלית על מתקפה של ארה"ב בסוריה , מוגבלת ככל שתהיה , ובניגוד לאיפוק שגזרה על עצמה ישראל במלחמת המפרץ - תגיב במקרה זה , ובעוצמה רבה , על כל ההשלכות האיזוריות והבינלאומיות שתהיינה לכך.
סוריה - כל מי שחשב שבשאר אסד לא קורץ מהחומר של אביו , צריך להבין כי המלחמה היא על הבית , ועל גורל העדה העלאווית כולה המהווה מיעוט בסוריה ובעולם הערבי גם כן , ולכך - כל האמצעים היו ויהיו כשרים , לרבות "תמות נפשי עם פלישתים" בגרסה הסורית , עם השלכותיה בגזרת לבנון והספונסרים - סין , רוסיה ואיראן.
רוסיה - עם מנהיג נחוש הבונה בהתמדה את גרסת המאה ה 21 לגדולת בריה"מ של המאה ה 20 , רואה אך ורק את האינטרס שלה , ומדובר בכוח והשפעה ללא כל צידוקים מוסריים כדוגמת אלו של ארה"ב , וירידת כוחה והשפעתה רק מחזקים את התיאבון להמשך התנהלות זו - ואם זה לא מוצא חן בעיניי אומות אחרות - שיתפוצצו.
סין - ראה ערך רוסיה , בהתאמות הנדרשות.
איראן - נפילת סוריה , עם הקשיים הקשים הקיימים באיראן , כלכלית , פוליטית וחברתית , יכולה לסדוק את בסיס המשטר המתנהל גם כך בצורה מלאכותית ואכזרית גם כלפי פנים , ולכן תשקיע את כל הניתן בשימור המשטר הסורי , לרבות הפעלת חיזבאללה ונסיון השיקום של הקשר עם החמאס , המסייע ותומך במורדים בסוריה.
לבנון - השונאת את חיזבאללה ומעורבותו הישירה בעד המשטר בסוריה , לצד השנאה לישראל - לא יכולה לנקוט עמדה נחרצת בשל כוחם של השחקנים האחרים בזירה , וכתמיד , משלמת ותשלם את המחיר של הילד החלש יחסית , שנקלע למריבה.
מדינות ערב המתונות - גרסת הקע"מ של נאצר ( קהילה ערבית מאוחדת ) לא קיימת מזמן אפילו על הנייר , ובהבינן טוב יותר על משמעות האיסלאם הקיצוני , יעשו הכל להשיב את השקט על כנו , שנושא הדרך והנפגעים אינו מדיר שינה מעינייהן.
העולם המערבי - עייף מאד מכל חבית הנפץ המזרח התיכונית בפעם המי יודע כמה , אינו מעוניין להתערב ( ראו דוגמת בריטניה אמש שקיבלה החלטה שלא להצטרף למתקפה אם וכאשר תצא לדרך ) , צבוע כבעבר , ומסרב להכיר בשד האיסלאמי הצומח בו במהירות מבהילה מבחינה דמוגרפית וסוציואקונומית , במערב אירופה , אך לא רק בה.
לסיכום - נקלענו לשדה המשחקים של עימות בין מעצמתי בעולם שבו אין כבר מעצמת על אחת , אלא שתיים נוספות טוענות לכתר ( ולא ירחק היום שגם הודו תצטרף לחגיגה ) , ובמשחק הזה , שמתחולל סביב סוריה , סביר להניח שיתפתח עימות מוגבל שיתחיל בתקיפה אמריקאית מוגבלת וסמלית , שאחריה יפעל ( או לא יפעל ) כל שחקן בהתאם לאינטרסים שתיארתי למעלה.
אינני יודע עד כמה יהיה מוגבל העימות הזה , אך אין לי ספק כי יהיה קצר יחסית , סבירות גם להשתתפות חיזבאללה ו/או חמאס , סבירות נמוכה לאיראן - אך מה שמדאיג יותר מכל היא נפיצות המצב , עקב ריבוי השחקנים המעורבים , ופרשנותם של המצב המתפתח יכולה להגדיל את העוצמה עד להתלקחות גדולה הרבה יותר.
ברור גם, כי ארה"ב תצא מוחלשת יותר במזה"ת לאחר העימות הזה ללא קשר לתוצאותיו , וכך גם ישראל שצריכה לדעתי לפעול ביתר שאת לשפר יחסיה אסטרטגית גם עם רוסיה וגם עם מעצמות איזוריות נוספות , כגון טורקיה - ועל אף הריח הרע העולה לכאורה מהצעותיי , אני חייב לציין כי עם כל הערכתנו העצמית, לבד , לא נוכל לשרוד בעתיד , בסופה שתיארתי מעלה.
אסיים באימרת השבוע:
"אי-אפשר להתכונן למלחמה ובו בזמן למנוע אותה" ( אלברט אינשטיין )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: