My journey to heaven
So take me as You find me, All my fears and failures, Fill my life again. |
| 8/2010
האם אתה מאמין באמא?
* כל
הזכויות שמורות לפלוני אנונימי מאי שם.
שני עוברים יושבים להם בבטן
ומדברים ביניהם. עובר אחד הוא מאמין, השני - לא.
הלא-מאמין: תגיד,
אתה מאמין בחיים אחרי הלידה?
המאמין: כן, בטח, הרי לכולם
ברור שיש חיים אחרי הלידה. אנחנו כאן כדי להפוך לחזקים מספיק ומוכנים למה
שמצפה לנו אחר כך.
הלא-מאמין: זה שטויות! לא יכולים להיות
שום חיים אחרי הלידה! אתה בכלל יכול לדמיין לעצמך איך החיים הללו היו
יכולים להיראות?
המאמין: אני לא יודע את כל הפרטים, אבל אני
מאמין שיהיה שם יותר אור ואולי אנחנו אפילו נוכל ללכת בכוחות עצמנו ולאכול
עם הפה שלנו.
הלא-מאמין: קשקוש! זה בלתי אפשרי - ללכת בכוחות
עצמנו ולאכול עם הפה שלנו! זה ממש מצחיק! הרי יש לנו את חבל הטבור שמזין
אותנו. אני אגיד לך משהו - לא ייתכן שיש חיים אחרי הלידה, כי חבל הטבור
שלנו קצר מדי.
המאמין: אני בטוח שזה אפשרי. פשוט הכול יהיה
קצת שונה. אפשר לדמיין את זה.
הלא-מאמין: אבל אף אחד אף פעם
לא חזר משם! החיים פשוט נגמרים בלידה. ובכלל - החיים הם סך הכול סבל אחד
גדול בתוך החשכה.
המאמין: לא ולא! אני לא יודע בדיוק איך
ייראו החיים שלנו אחרי הלידה, אבל מה שבטוח שנראה את אימא והיא תדאג לנו.
הלא-מאמין:
אימא! אתה מאמין באימא?! ואיפה היא בדיוק?
המאמין: היא
בכל מקום מסביבנו ואנחנו - בתוכה. בזכותה אנחנו חיים, בלעדיה פשוט לא
יכולנו להתקיים.
הלא-מאמין: קשקוש אחד גדול! אף פעם לא ראיתי
שום אימא, לכן זה בממש ברור שהיא פשוט לא קיימת.
המאמין: אני
לא מסכים איתך. הרי לפעמים, כשהכול שקט מסביב, אפשר לשמוע אותה שרה
ואפילו להרגיש איך היא מלטפת את העולם שלנו. אני יודע בוודאות שדווקא אחרי
הלידה יתחילו החיים האמיתיים.
ומה אתך?
=======================================
מצבי הרוח משתנים לי בקצב דרסטי בזמן האחרון.
בעע.
יהיה טוב :)
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
