העבר, ההווה והעתיד כולם מתערבבים לי במחשבות...
מצד אחד געגועים לעבר- לתקופה התמימה הזאת
מצד שני- סלידה ממה שהייתי פעם
ציפייה ללראות איך אני אהיה בעתיד
אבל מה יהיה אם כולם?איך יהיה? פחד מהבלתי נודע
אבל גם רצון לחיות את הרגע כמו שהוא
לנצל אותו עד תומו
לדעת שהוא לא יחזור על עצמו
געגועים לכיתה ט'-י':קורס מד''צים,קבוצת נוער,חברות תמימה,כנסים וקייטנות,הרצון להדריך,לעשות ש''ש,לטוס עם המשלחת לארה''ב,להגשים חלומות...
בכל אחד מהדברים האלה יש מר ומתוק...כל כך נהנתי מקורס המד''צים אבל כבר אז גיליתי דברים על אלה שהיו אז חברותיי הטובות,כבר אעז ידעתי לא משנה כמה אני אתאמץ אני תמיד אהיה במקום השני...
קבוצת נוער-אין לי מה לבגיד.היה מושלם.אבל כשזה התפרק לאחר שנה האכזבה כל כך כאבה...וגם עכשיו-פשוט כואב לי על מה שהיה ונגמר.
כנסים וקייטנות-אלוהים לימד אותי כל כך הרבה בכנסים האלה,אבל גם יצאתי כל כך מטומטמת בכל הכנסים והקייטנות האלה...וזה היה עוד לפני שהתחלתי לקחת אחריות כמו שאני לוקחת עכשיו..
הרצון להדריך- אכן,היה רצון.נלחמתי בשביל ההדרכה...ועכשיו? אחרי שנה וחצי של הדרכה- באתגרים הכוונה, פשוט נמאס לי...מיציתי.אין לי כוח לזה יותר.כן אכפת לי מאתגרים אבל אני לא יכולה יותר.קייטנות?זה 3 פעמים בשנה אז כן יש לי כוח לזה,ורצון...אבל אם זה היה באופן תדיר אני לא חושבת שהייתי שורדת.ומה אם הקייטנה של המתנ''ס שרציתי כ''כ לעבוד בה?חה!
לעשות ש''ש-כ''כ רציתי,ועדיין רוצה.בדרך לזה,אבל לא בטוחה שזה הדבר הנכון.
משלחת- במילה אחת?אכזבה.דמעות עולות לי בעיניים כשאני חושבת על זה,על איך שרציתי אז,ואחרי שעברתי את זה עם כ''כ הרבה קושי וכאב.
כן,הגשמתי כמה חלומות,אבל עכשיו קצת השתנו השאיפות,קצת יותר גדולות...ואני לא בטוחה שאצליח להגשים אותם.
מתגעגעת לתקופה ששתיה במסיבות הייתה נביעות בטעמים ונסטי אפרסק.
מתגעגעת לתקופה שחלמתי,ורציתי לעשות,ושאפתי,ושהייתה לי כל כך הרבה מוטיבציה....ושלא היה אכפת לי מה חושבים עליי....אני מתגעגעת לתקופה שהייתי ילדה.
אבל גם מסתכלת סקרנית לעבר העתיד,תוהה מה אלוהים מתכנן לי,צופה התבגרות רוחנית ונפשית,ועוד הרבה שינויים לטובה.אני אלמד להתגבר על בעיות ומכשולים,יהיו לי חברים כמו שלא היו לי אף פעם,אני אשנה את העולם,ואני אהפוך להיות הבת שאלוהים רוצה שאהיה.
בנימה קצת פסימית,יהיה טוב :)
וואו...כל כך הרבה מחשבות :S
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
