My journey to heaven

תקופה מוזרה כזאת.

משהו הזוי וחולני בין הישרדות לחיים,

בין סבל להנאה,

בין בדידות למערכות יחסים שונות,

בין אהבה לשנאה.

מנסה לעשות כמה שיותר, תמיד בחיוך, במאמץ רב,

וסך הכל די נהנת,

מצד שני חיה כל יום במטרה לעבור אותו.

לא מרגישה אני,

המוטיבציה שהייתה לי פעם פשוט נגוזה.

מחכה שהשנה תעבור - אבל נורא מפחדת מהשנה הבאה,

ויודעת שאני אתגעגע לשנה הנוכחית למרות הכל.

חיה בדירה מטונפת,

יום עבודה לא שפוי,

וכל כך הרבה דברים על הראש.

מקבלת סטירה מכל צד,

מסתחררת,

מסתובבת, מסתובבת, מסתובבת,

נופלת.

בוכה.

קמה.

וחוזר חלילה.

השגרה שוחקת אותי.

לא רוצה.

פשוט לא רוצה.

יודעת למה - אבל עדיין לא מבינה את האיך.

לקום כל בוקר אם תפילה על השפתיים,

שאני פשוט אצליח לעבור את היום הקרוב,

ולסיים את כל ערב בתחינה שלמחרת אהיה בחיים.

קצת מטורף..

ואני לא יודעת מה להרגיש.

מנסה להרפות ולא מצליחה,

ומרגישה כל כך לבד..

מחכה שהתקופה הזאת תעבור.