My journey to heaven

אני מצטערת על דברים שעשיתי, אני מצטערת על מילים שאמרתי, אני מצטערת על טעויות שגרמתי.

אני מצטערת על מחשבות שחשבתי, אני מצטערת על אנשים שפגעתי בהם, אני מצטערת על עניינים לא לי בהם התערבתי.

אני מצטערת על אנשים שויתרתי עליהם, אני מצטערת על קשרים שנתתי להם להתרופף.

אני מצטערת על הפעמים בהן דיברתי יותר מדי, אני מצטערת על הפעמים בהן שתקתי.

אני מצטערת על כעס מיותר, גאווה ואנוכיות. 

אני מצטערת על הפעמים שבהן לא היה לי כוח לכלום, אני מצטערת על ההזדמנויות שהחמצתי.

אני מצטערת על הפעמים בהן התנהגתי בחוסר כבוד, בחוסר אהבה, לא כראוי.

אני מצטערת על דברים שעשיתי שפגעו בי: בנפשי, בגופי, ברוחי.

ולפעמים הצער הזה כל כך אוכל אותי. לא נותן לי לנוח. ולא משנה כמה אני אצטער, וכמה אני אבקש מהאדון לקחת את זה, זה עדיין יהיה שם, וכשאני אשב לבד בחדר זה יתגנב שוב החוצה וימשיך לאכול את בשרי ולמצוץ את דמי.

ואין לי מה לומר מעבר לזה שאני מצטערת.