אני חושבת המון על הלימודים בשנה הבאה. אם זה מבחינה כלכלית, אם זה מבחינת הלימודים עצמם, מבחינת העצמאות והאחריות שפתאום תיפול עליי, מגורים משותפים, וגם השילוב הלא-קל של הכל ביחד. עוד אחד מהנושאים שמטרידים אותי מאוד בנוגע לשנה הבאה הוא הנושא הרוחני. איך אני יוצאת מכל הג'יפה שנכנסתי אליה? אילו מהתחומים שנכנסתי אליהם הם באמת ג'יפה ואילו לא? ואולי יש דברים שעברתי בשביל להסתובב קצת, לחוות, לגלות, ועכשיו הגיע הזמן לצאת מהם? וכן, שני הנושאים שאני מדברת עליהם הם שמירת השבת והקהילה - שבתכל'ס קשורים אחד לשני.
עברתי עכשיו על אתר מסוים שיש בו רשימה של קהילות בצפון.. נכנסתי לאתרים שלהן, בדקתי. את חלקן כבר הכרתי ובחלקן ביקרתי, וחלקן הן גורמים לזה שאני לא חלק מקהילה כרגע. נבהלתי. לא אהבתי את איך שקהילה נראת. וגם עכשיו, יש כל כך הרבה דברים שאני לא מסכימה איתם, שמעוררים בי חלחלה. אבל מצד שני, אני ''צריכה'' חברת מאמינים. אני כותבת צריכה במרכאות כי זה נראה לי קצת מתנשא להחליט בשביל עצמי מה אני צריכה - כאילו, אלוהים פועל בי מאז ומתמיד בדרכים לא קונבנציונאליות. הוא החזיק אותי שלוש שנים ללא קהילה, ואולי הוא רוצה שזה ימשיך? מצד שני, קשר סדיר עם מאמינים וכל הקטע שבאמת אמור להיות קהילה (שלא מופיע בקהילות הקונבנציונאליות כל כך..).. וואו אני מבלבלת את עצמי עוד יותר עם הפוסט הזה.
בקיצור, אלוהים יקר שלי, מה אתה רוצה ממני?
כרגע אני מגששת באפלה בתחום הזה אבל בבקשה תראה לי בבירור מה אתה רוצה שאני אעשה. אתה רוצה שאני אצטרף לקהילה ''רגילה'', גם אם זה אומר להפסיק לשמור שבת (כי זה יהיה מטומטם להמשיך לשמור שבת אם זה לא רצונך)? אתה רוצה לשלוח אותי לקהילת בית של אנשים הזויים כמוני? אתה רוצה סתם לשלוח אותי למאמינים שיקבלו אותי כמו שאני? או שאתה רוצה שהמצב ימשיך כמו שזה נמשך עד עכשיו ודרך זה אתה תעשה דברים גדולים?
בבקשה תראה לי מה אתה רוצה. וכשאני מדברת על זה עם אנשים עזור לי לדעת להבדיל כשאתה באמת מדבר אליי דרכם, לבין כשהם אומרים דברים שהם פשוט גדלו עליהם. בבקשה אלוהים, אני באמת רוצה לעשות את רצונך.
אני יודעת שאני בת די דפוקה והכל, אבל אבא, רחם עליי, הוצא אותי מהבור הזה. האר את חיי. אתה טוב ואתה נאמן. ואני צריכה רק אותך. עזור לי לזכור את זה.
הללויה 3>