My journey to heaven

ואתם יודעים למה זה מוזר? כי זה שישי בערב. מה מוזר בזה שאני כותבת פוסט בשישי בערב? כי כבר שנה וחודשיים אני שומרת שבת. כל שבת. נכון שהיו לי את השבתות שקצת התפשרתי בהן, שהייתי בכנסים וכו', אבל הקו האדום שלי היה פלאפון ומחשב. בפלאפון ומחשב אני בשבת לא נוגעת. האמת שגורם משמעותי שדחף אותי להתחיל לשמור שבת היה שנפגעתי ממישהי. ולא רציתי לראות דרך הפייסבוק שלאחרים טוב. רציתי שקט.

בזמן האחרון נורא התחילו אצלי ספקות בנוגע לכל העניין הזה של שמירת שבת. שמתי לב שבמקום לנוח ולהרגע אני מחוברת באינפוזיה למחשב ולפלאפון עד כניסת שבת, כל השבת עוברת עליי בציפיה שיאללה, יעבור כבר, ובשניה שהיא עוברת אני שוב קופצת על המחשב. זה לא אמור להיות ככה. וזה עצוב.

גם מבחינה תיאולוגית אני תוהה מה הייתה הכוונה של אלוהים כשהוא אמר ''זכור ושמור''. אני די בטוחה שהוא לא דיבר על ל''ט אבות מלאכה. גם בפוסט הקודם תהיתי לגבי כל הנושא הזה. אז החלטתי שאת השבת הזאת אני לא שומרת. בשביל לראות, להשוות, לחשוב בצלילות על העניין. וזהו. מצד אחד נורא מוזר לי, מצד שני די טבעי לי. מקווה לקבל את ההחלטות הנכונות.