My journey to heaven

כל כך חייבת להתחיל להיכנס לפרופורציות.

שום דבר לא קורה לי ככה.

ומה שקורה לי?אי אפשר להשוות את זה בכלל לדברים אחרים שקורים בעולם.

בחורה בת 21 שסובלת ממחלה סופנית ולא יכולה לזוז מהמיטה

חייל ששלושה מחבריו הטובים מתו לו מול העיניים

בחורה שבכל גיל ההתבגרות שלה צחקו עליה ולא היו לה חברים

נערה שחיה בבית עם סבתא חולת אלצהיימר

וכל האנשים האלה?עדיין מחייכים.

לא שוקעים ב''דיכאון''

וואלה,מה שאני עוברת זה כלום.

יונה היה בבטן של הדג שלושה ימים.

שלושה ימים הוא זעק והתפלל.

ואלוהים ענה לו.

לאלוהים יש 3 תשובות:כן,לא,ומאוחר יותר.

ואם התשובה שלו אליי זה מאוחר יותר,זה אומר שעליי לחכות לרגע המתאים.

נכון,קשה.

אבל גם אם אני מבולבלת,אבודה,לא יודעת מה קורה-הוא איתי.

כל מה שאני עוברת בחיים קורה מתוך סיבה.

בעזרת הנסיבות האלה אלוהים מלמד משהו.

נכון שאני לא יודעת מה המטרה,

אבל יש מטרה.

ואלוהים לא ישים אותי בנסיון שהוא מעל לכוחי.

אז עכשיו אני צריכה לתת לעצמי סטירה רצינית על הלחי ולהמשיך הלאה.

לא לשקוע בעצב ובהרגשה רגעית.

לעשות את המקסימום בכל דבר.

ולהלל את אלוהים בכל דבר שאעשה.

''אני שוכח את אשר מאחוריי,ונחלץ קדימה אל מה שלפני.אני רץ אל המטרה בכדי להשיג את הפרס שבקריאה של מעלה קריאתו של אלוהים שבמשיח ישוע''