לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My journey to heaven


So take me as You find me, All my fears and failures, Fill my life again.

Avatarכינוי: 

בת: 31

Google:  Stacy2710

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2013    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2013

נדודי שינה


והשעות הכי קשות/ הן השעות הקטנות של הלילה

 והרגעים הכי קשים/ הם כשהזכרונות שוב מציפים

 והשינה נודדת, והמחשבות מפליגות/ עוצמת עיניי וזה שב ועולה
 
הבדידות, ואיתה גם הכעס/ הציניות, ואיתה הטינה

מגחכת כשאני נזכרת/ כמה שהייתי אז תמימה

מחברת אוזניות לסלולארי / את המוזיקה מדליקה

שוכבת עוד מספר דקות/ יורדת מהמיטה

מתהלכת בבניין כמו רוח/ עם שיער סתור וחולצה רפוטה

מתיישבת בחוץ, באוויר הפתוח/ אמצע הלילה וקר. נכנסת חזרה.

מוצאת פינה, מתיישבת / והצלילים מתנגנים באזניי.

מדפדפת, קוראת, מלייקקת / רואה עוד סרטון פה ושם.

כבר מאוחר. חוזרת לחדר / מניחה את הנייד ונכנסת למיטה

ולבסוף, נרדמת. עוד שעה וחצי יש לי משמרת. וכשאקום, אקום עייפה. הקפה לא יעזור, העיניים יהפכו לכבדות, אלחם בזה. אותם השירים המאוסים יתנגנו ברקע. אני אשב 4 שעות בלי לדבר כי זו לא משמרת מוצלחת במיוחד. אקח החלפה מוקדם כי קצת איבדתי את זה ואני כבר לא מסוגלת לשבת כל כך הרבה זמן. למחרת אצא הביתה, אבל גם זה אחרי לילה מלא נדודי שינה.
נכתב על ידי , 27/8/2013 18:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הנה הוא בא...


ולפתע השמש נהפכה לגוש שחור ונפלה. למרות שהיה אמצע היום הכל נהיה חשוך, הירח התחיל להסתובב במהירות עד שנעלם. הכוכבים התחילו ''להתפוצץ'' אחד אחד, כמו בועות. האדמה רעדה. לא נשאר סלע אחד במקומו. הרים נחצו לשניים. בניינים התמוטטו. סופות טורנדו בכל מקום. גלי צונאמי ענקיים תוקפים באיזורים מסוימים בכדור הארץ.  אנשים בכל מקום רצו בכאוס.

ולפתע, תקיעת שופר.

זה היה קול שמעולם לא נשמע בעבר, תקיעת שופר מלכותית שנשמעה בכל מקום בעולם, מלווה בקול של מים רבים.

באותה שניה כל הכאוס הפסיק וכל העיניים הופנו למעלה, מיליוני נקודות קטנות שדהרו לעבר האדמה. בראש צבא המלאכים הנה סוס לבן, והיושב עליו שמו נאמן ואמיתי. על מותנו חגורה ועליה שם: ''מלך המלכים ואדון האדונים''. בפיו חרב אש. ככל שהם התקרבו ניתן היה להבחין בגלימותיהן הלבנות, צחורות כמו שלג. על ידיו ורגליו של המשיח צלקות מהמסמרים שחיררו את גופו כ2000 שנה קודם לכן. 

ברגע שרגליו נחתו על הר הזיתים, ההר נחצה לשניים. כל יושני האדמה יצאו מקבריהם, אבל לא כמו זומבים בכל הסרטים. הדם התחיל לזרום שוב בעורקיהם, הנפש חזרה לגופם, המוות לא יכל להחזיק אותם יותר, האהבה הקימה אותם מהמתים.

הם הצטרפו לאלה שעדיין היו בחיים, אלו ששרדו את כל מה שקרה בשלושת וחצי השנים האחרונות, נפלו על פניהם לעברו וצעקו בקול גדול: ''הושענא, משיח בן דוד! ברוך הבא בשם ה'!'' כששמו לב לפצעים בידיו ורגליו מיררו בבכי כי ידעו שהם אלה שגרמו לכך. 

כולם השתחוו, כי לא יכלו להמשיך לעמוד לנוכח הקודש. בלבם של חלקם הייתה שמחה שהנה, אדונם חזר, אך אצל חלקם פחד, כי לא האמינו בו, רדפו את ילדיו, ומרדו באביו. את אלה שלא קיבלו את תו החיה הוא קיבל למלכותו, והם חיו באושר ועושר עם אדונם לנצח.

 

''הוּא הֶרְאָה לִי נְהַר מַיִם חַיִּים, מַבְהִיק כִּבְדֹלַח, יוֹצֵא מִכִּסֵּא הָאֱלֹהִים וְהַשֶֹה.  בְּאֶמְצַע רְחוֹב הָעִיר וְעַל שְׂפַת הַנָּהָר מִזֶּה וּמִזֶּה - עֵץ חַיִּים עוֹשֶׂה פֵּרוֹת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְּעָמִים, בְּתִתּוֹ בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ אֶת פִּרְיוֹ, וַעֲלֵה הָעֵץ לְמַרְפֵּא הַגּוֹיִם.  שׁוּם קְלָלָה לֹא תִּהְיֶה עוֹד. כִּסֵּא אֱלֹהִים וְהַשֶֹה יִהְיֶה בָּהּ וַעֲבָדָיו יְשָׁרְתוּהוּ.  הֵם יִרְאוּ אֶת פָּנָיו, וּשְׁמוֹ עַל מִצְחוֹתָם.  וְלַיְלָה לֹא יִהְיֶה עוֹד וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְאוֹר מְנוֹרָה וּלְאוֹר שֶׁמֶשׁ, כִּי יהוה אֱלֹהִים יָאִיר עֲלֵיהֶם וְיִמְלְכוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.  עוֹד אָמַר אֵלַי: "הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶאֱמָנִים וַאֲמִתִּיִּים וַיהוה אֱלֹהֵי רוּחוֹת הַנְּבִיאִים שָׁלַח אֶת מַלְאָכוֹ לְהַרְאוֹת לַעֲבָדָיו אֶת אֲשֶׁר צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּמְהֵרָה."

"הִנְנִי בָּא מַהֵר. אַשְׁרֵי הַשּׁוֹמֵר אֶת דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה שֶׁל הַסֵּפֶר הַזֶּה."

 וַאֲנִי, יוֹחָנָן, הָרוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ אֶת אֵלֶּה. וְכַאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְרָאִיתִי, נָפַלְתִּי לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְרַגְלֵי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הִרְאַנִי אֶת אֵלֶּה.  אָמַר אֵלַי: "רְאֵה, אַל־נָא; עֶבֶד־חָבֵר אֲנִי לְךָ וּלְאַחֶיךָ הַנְּבִיאִים וְלַשּׁוֹמְרִים אֶת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה. לֵאלֹהִים תִּשְׁתַּחֲוֶה!"  עוֹד אָמַר אֵלַי: "אַל תַּחְתֹּם אֶת דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה שֶׁל הַסֵּפֶר הַזֶּה, כִּי קָרוֹב הַמּוֹעֵד. הַמְעַוֵּל - שֶׁיּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עָוֶל; הַטָּמֵא - שֶׁיִּטָּמֵא עוֹד; הַצַּדִּיק - שֶׁיִּצָּדֵק עוֹד; הַקָּדוֹשׁ - שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ עוֹד."

 "הִנְנִי בָּא מַהֵר וְאִתִּי הַשָֹכָר לְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ.  אֲנִי הָאָלֶף אַף אֲנִי הַתָּו, הָרִאשׁוֹן אַף הָאַחֲרוֹן, הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית."

 אַשְׁרֵי הַמְכַבְּסִים אֶת גְּלִימוֹתֵיהֶם, לְמַעַן תִּהְיֶה לָהֶם זְכוּת עַל עֵץ הַחַיִּים וְיִכָּנְסוּ הָעִירָה דֶּרֶךְ הַשְּׁעָרִים. בַּחוּץ יִהְיוּ הַכְּלָבִים וְהַמְכַשְּׁפִים, הַזּוֹנִים וְהַמְרַצְּחִים, עוֹבְדֵי אֱלִילִים וְכָל אוֹהֵב שֶׁקֶר וְעוֹשֵׂהוּ.

 "אֲנִי יֵשׁוּעַ שָׁלַחְתִּי אֶת מַלְאָכִי לְהָעִיד לָכֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּקְּהִלּוֹת. אָנֹכִי שֹׁרֶשׁ דָּוִד וְצֶאֱצָאוֹ, כּוֹכַב נֹגַהּ הַשַּׁחַר."

 הָרוּחַ וְהַכַּלָּה אוֹמְרִים: "בּוֹא!", וְהַשּׁוֹמֵעַ יֹאמַר נָא "בּוֹא!"; הַצָּמֵא יָבוֹא נָא, וְהֶחָפֵץ יִקַּח נָא מַיִם חַיִּים חִנָּם.

 אָנֹכִי מֵעִיד בְּכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי נְבוּאַת הַסֵּפֶר הַזֶּה: אִישׁ אִם יוֹסִיף עֲלֵיהֶם, יוֹסִיף עָלָיו אֱלֹהִים אֶת הַמַּכּוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּסֵּפֶר הַזֶּה.  וְאִישׁ אִם יִגְרַע מִדִּבְרֵי סֵפֶר הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, יִגְרַע הָאֱלֹהִים אֶת חֶלְקוֹ מֵעֵץ הַחַיִּים וּמֵעִיר הַקֹּדֶשׁ, מִן הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה.  הַמֵּעִיד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אוֹמֵר: "אָכֵן, אֲנִי בָּא מַהֵר." אָמֵן. בּוֹא נָא הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ.

 חֶסֶד הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ עִם כָּל הַקְּדוֹשִׁים. אָמֵן.''

 

(התגלות כ''ב)

נכתב על ידי , 11/8/2013 18:25  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אליה ב-15/8/2013 20:03
 



כשאהיה בעיצומו של הרעש...


כשאהיה בעיצומו של החושך,

אורך למעני יזרח.

כשאהיה עמוק בלבד,

ארגיש את נוכחותך קרובה אליי.

כשאזניי יתפוצצו מהרעש,

אתה תהיה לי השקט, המפלט.

אתה תמיד שם איתי, לעולם לא אהיה לבד.

 

בחושך, ברעש, בסערה, בשגעון
אביט בך ואדע:

סבלנות. הכל יעבור.

וכשאלמד בך לבטוח, ואת צלבי אקח ואלך,

אביט בך ואדע:

סבלנות. הכל יעבור. 

 

כשבשמך אכריע תחתיי

כל אויב, ענק או צורר,

כשאמוטט מבצרים ואלך על המים,

והכל מתוך אמונה,

אתה תמיד שם איתי, לעולם לא אהיה לבד.

 

בחושך, ברעש, בסערה, בשגעון
אביט בך ואדע:

סבלנות. הכל יעבור.

וכשאלמד בך לבטוח, ואת צלבי אקח ואלך,

אביט בך ואדע:

סבלנות. הכל יעבור. 

 

וכשאלך בדרכים בן הלכת,

ואשא על גבי את הצלב,

בהשפלה, בעינויים ובסבל אביט בדמותך.

אתה תמיד שם איתי, לעולם לא אהיה לבד.

 

בחושך, ברעש, בסערה, בשגעון
אביט בך ואדע:

סבלנות. הכל יעבור.

וכשאלמד בך לבטוח, ואת צלבי אקח ואלך,

אביט בך ואדע:

סבלנות. הכל יעבור. 

 

וכשתחזור בזוהר כבודך,

מלווה בצבאות מלאכים,

ותקחני אל מעונך, תלבישני בבגדים לבנים.

אביט בך פנים אל פנים, ואדע:

הסבלנות השתלמה, זה עבר.

 

נכתב על ידי , 10/8/2013 20:49  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אליה ב-10/8/2013 21:21
 





8,976
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לStacy2710 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Stacy2710 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)