לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

i dont need nothing except nature , but from nature i ask every thing


היום אני גבעה, מחר אני ים. כל יום אני תועה, כבאר של מרים, כל יום אני בועה, אובדת בנקיקים. בלילה חלמתי סוסים אדומים, סגולים וירוקים, לבוקר הקשבתי פכפוך עד אין קץ, קשקוק של תוכים אתמול הייתי כוך היום אני צדפית מחר,אני מחר

Avatarכינוי:  כמו צמח בר..

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2011

אבא מתוק מלוח


כמו טרגדיה ענקית שעולה ממעמקי הים

 

 

 

היתי עושה את זה גם כשהיתי קטנה יותר,מרגילה את עצמי להתאהב במלנכוליה

ואז מרגילה את עצמי ליצור מתוכה

עד שגיליתי את הרוח והיא גלתה לי

איזה מזל

 

וכשיצרתי מהריקבון הדמיון פעל והצבעים זרחו

וככה למדתי שרק כשבאמת שפל באמת טוב כי אפשר לחלום למדתי

שרק כשנורא אפשר לחלום אבל זה שקר ואני רוצה לנפץ אותו,אני רוצה שהצבעים ירזחו בלי שום עטיפות.שפשוט יזרחו 

באותה פשטות שזורחת השמש,באותה פשטות שילד מחייך

 

והשקעתי כל כך הרבה שנים בלכאוב ולמלל לעצמי את אותו המנטרה אבא לא אבא לא פה אבא רחוק רחוק רחוק....

ואז נוצר חלל עצום בתוכי שאך אחד לא יכל למלא בתוכי ואפילו לא אני ולא..גם לא הרוח...

 

ועכשיו אני פה,הגעתי לפה הזה שתמיד רציתי שיהיה ואני מגלה פנים מכאיבות,עיני ילד מתוק שקועות עמוק בתוך גוף ושפה של גבר מבוגר שהטמיע את הילד שבו באסלת מחשבים ומוח אנליטי ואני מנסה לשחק את המשחק,דוחפת את המוח שלי כמה שיותר...אצתה מסוגל להגיל,אתה מסוגל 

בבקשה בואי נשחק את המשחק..ואני מנסה וזה קשה אימים וזה לא מצליח וכשזה לא והוא יורק רעל אני בולעת רוק,המון ואוצרת את הדמעות 

כן כמו ילדונת קטנטות עולות דמעות כשהוא רק מעיר משהו קטן.

אבא תמיד היה בשבילי דמות אלוהית.כי בחיים לא הכרתי אותו.היתי פוגשת אותו בתוך המסעדה ובתוך האוטו ופעם אחת בחיי בתוך הלב שלי,בהופעה ששרתי והוא היה והקשיב והתרגש פלאים

 

ועכשיו אני פה,מנסה בכמה שעות שיש לנו יחד להוציא את המירב וכל כך רוצה להתקרב אליו והוא חוסם,מדיף אותי ממנו באימרות יבשות חסרות כל תכלית שקשורה לריק שבי ולרמקח שהיה ואיכשהו..עדין

וברגעים שאפשר לצחוק שמותר כי הוא סבלני ובמצב רוח נעים

אני מנסה,כמה שיותר

הלוואי שהילדה הזו היתה מרוצה בחלק הזה,שהוא לא קטן,אפילו לא מאוד קטן,מילה פה,כינוי נחמד שם

זה שווה על שנים של רעב וכאב וחוסר

 

אני יוצת תמיד מתוך כאב הכי נכון הכי נקי הכי רך ואולי זה שקר

אולי זה מה שהרגלתי את עצמי

אחרי הכל,

המכשול והדבר הכי גדול שעומד ביני לבין עצמי זהוא לא אחר מאני.

 

אבא מתוק מלוח חריף חמוץ כל כך מר וכל כך מתוק וכל כך חי 

זה אמצע התהליך ,כבר הרבה משתנה ואת לא שמה לב כי את פה,אם הית קופצת מתחת לשטיח הית מגלה שהרבה מתנקה שם

אבל אי אפשר עכשיו,זה לא הזמן

עכשיו הסופות והברקים והרעמים ושעות של בכי אחרי השיחות היבשות

זה כואב את,ילדה שכמותך,ילדה מתוקה וכואבת שלמדה להנות עד כל כך מכאב ולשנוא שמחה פשוטה

 

אני אוהבת אותך.

אני.

נכתב על ידי כמו צמח בר.. , 11/10/2011 19:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכמו צמח בר.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כמו צמח בר.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)