ילדת אור הירח

עכשיו אני יודעת שאבדתי,אבל אין לי כבר מה לעשות מה עם זה

להלחם בשביל זה כבר ויתרתי

עייפה ומדוכדכת   שרוצה בסה"כ קצת יחס אנוש אוהב ,קרוב

אני זוכה רק לרוע ופרידה,מתי יהיה שיהיה שמח,אושר?? הוא יבוא לי מתישהו??!!?

בלוג יקירי אתה סתם שומר את כל המילים שלי

כי אתה דף

אני אנוש ,אז למה לי אין מה לשמור??

"כשזה עמוק עוצר כל העולם ואת קוטפת כוכבים
כשזה עמוק עמוק
את מרגישה שלתמונה נוספו המון צבעים
מה מסתתר בתוך שניה מתוקה
כשזה עמוק את יודעת
מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה
כשהוא רחוק את לבד

כשזה עמוק הרוח כמו נושאת אותך למקומות זרים
כשזה עמוק עמוק
שלגים של כעס בתוכך בין רגע נמסים
מה מסתתר בתוך שנייה מתוקה
כשזה עמוק את יודעת
מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה
כשהוא רחוק את לבד

וזיכרון אשר דוהה בתוך הלב כואב
ובפנים שוב שלג יורד

מה מסתתר בתוך שנייה מתוקה
כשזה עמוק את יודעת
מה שנשאר בסוף זאת רק השתיקה
כשהוא רחוק את לבד

וזיכרון אשר דוהה בתוך הלב כואב
ובפנים שוב שלג יורד"

הדרכים הם רבות רק אני בוחרת לאן לפנות,יש עוד מילון שאלות אני שצריכה למצוא את הפתרון

שזה כואב אז ימשיך לכאב לתמיד

הבוקר עלה..יום חדש,יום שבת אתמול(היום כי לא ישנתי).הייתי ביום הולדת של חברה ,היה נחמד .ראיתי  כמה חברים מוכרים וכמה(הרוב)שאני לא מכירה אבל

גם איתם דברתי..חברה אחת שקבענו מתישהו לגיטרה ,ואני מזניחה את הגיטרה המסכנה שלי ,חייבת אבל חייבת כבר לנגן ^ ^

וגם היו*איך לא דיברים על צבא  ובלה בלה בלה בלה ומלא דברים מוזרים חוץ מיזה.

גם ראיתי אנשיפ מוזרים,דיי מוזרים שלא בגילי ממש אבל עדיין כל אחד והדפק שלו.

ועכשיו שאמרתי לחברה עם הגיטרה שאני הולכת לישון,ניסיתי אבל חזרתי מהר למחשב.אין לי כוח כרגע למסן ,העייפות גוברת.

מכירים את זה שעייפים אבל לא רוצים ללכת לישון!?!? זה מה שקורה לי עכשיו.

קצת מעצבן כי אני מתה מעייפות והגוף שלי,הרצון מונע ממני באמת להרדם,ממש חמודה לעצמי><.

היום גם יש מסיבת גיוס לחברה אחרת,נקווה שיהיה גם אצלה נחמד ולא מאכז או שהיא תרגיש לא טוב,בכל זאת..זה המסיבה שלה.

מקווה שאלך לישון עכשיו לא אקום בצהריים אלה,מוקדם יותר. אחח איך בא לי לדבר עם אנשים במסן שיחות לילה אבל זהו..נגמר החופש הלך..

יום ראשון בסיס ועד פסח אין לדבר על חופשת ארוכות..אוףף

נקווה לטוב ורק לטובה כי חיוך מעלה אהבה גם אם מזוייפת לרצות את האחר ,אבל במקרה הזה האחר זאת אני.

עכשיו חזרתי הביתה ,אחרי כמה ימים שהייתי בדרום בקור ובחום:) .סתם אין לי מה לכתוב ,אבל בא לי למרות שאין מה לפרק..

השקט שמסביב, רק חסר מסיבה טובה ומשהו חזק(קוקטייל) לא לראות,לא לשמוע רק להרגש את הקצב ,ריקוד לפי המקצב ולשחרר את גוף, כי צריך את זה מידי פעם. יש כאלו שעושים את זה כל הזמן, ואין כבר טעם בזה,ניהיה משעמם והעיסוק עובר למי שנמצא מסביב אבל אצלי זה לא ככה! כי הרצון שלי זה לרקוד ולא בקטע של רק להצטלם או להצמד לבנים ,כי בנינו, 85% הכרות ממעדונים לא משהו רציני סתם משהו חולף או סתם בנים דבילים:P.ואגב  ריקודים..

היום ראיתי את הסרט "מה שלולה רוצה"(אולי בערך אני לא זוכרת בדיוק את השם) שנערה20+ ,אמריקאית עובדת בתור דוארית כמו שכמעט כל משפחתה עשתה, וחלומה להיות רקדנית.נגשת לאודישנים אך חסר טעם. מכירה בחור,מצרי וניהיה ביהם רומן של תקופה,לאחר שחזר לקהיר ששמה נסעת כדי לראותו אך העיסוק ניהיה לריקוד,ריקודי בטן שמורתה היית גם מפורסמת בריקודי בטן אך הספיקה בגלל הבושה שבגדה בבעלה ובסה"כ היה סרט נחמד:)

והנה עוד קטע שמכזיר לי את הבאסה ,אבל כבר התחלתי לקח את זה להתעלמות.דברתי עם חברה  סתם לטייל והיא בטלה כי אין לי כוח

נשבר! אני צריכה למצוא את  הנפש התאומה שלי .היא עדיין מטיילת לה ברחוב ,צחוקת בקול אבל אני עדיין לא שומעת אותה.

מעניין מתי אפגוש אותה  .כלכך כואב לי שאין מישהי  שיכולה להיות קרובה וחברה טובהה .אני צריכה אותה,"איפה את?!!?"