אחרי השיחה ואחרי השבוע חופש שהוא לא היה,ובמיוחד אחרי שהוא חזר וראיתי איך מתנהלים הדברים..אני ראיתי למי הוא יותר התגעגע ומה הוא החליט..

אז החלטתי לצאת מהתמונה שלי-שלו-שלה ואני לוקחת צעד קדימה ומתרחקת ממנו..אני חושבת שזה טוב לכולם כי אחרי הכל אני לא רוצה להפוך להיות מה שאני הכי שונאת שעשו לי.

ממ..זה מאכזב וזה לא נחמד וזה פוגע..

אבל זה מה שיש ולמרות שאני לא יודעת מה יקרה מחר..אני מנסה איכשהוא לסדר ת'דברים.. כי אני מתחילה לא להרגיש בנוח.

אני כל כך מבולבלת..

ואתמול הוא שאל אותי אם אני מרגישה כלפיו משו,אז האמת? שכן. אני כן מרגישה משו,אני אפילו לא יודעת מה זה אבל זה ישנו..ואני מרגישה את זה..

זה גורם לי להגיד "סוף סוף ברוך שפטרנו" על הקודם.. אני מרגישה שאני חיה..

אבל,זו חברה טובה שלי,ואני כל כך לא יודעת מה לעשות.. להיות איתו בטוח שלא,אני בחיים לא יפגע ככה בה,

ומה עם השני?

ואני מרגישה עכשיו לחוצה..כי אני צריכה להחליט מהר..כי השני מחכה שלי.. ואני רוצה..ולא רוצה..ולא יודעת.. ומפחדת..

ומצטערת שלא הלכתי,אולי המצב היה מתבהר? ואולי המצב היה מתערפל?

חחח איך החיים מפתיעים,זה משו.. אני יוצאת מהאפשרות שיהיה בינו לביני משו.. כי היא שם,ואין מצב שאני יפגע בה..

וגם הוא צריך להחליט את מי הוא רוצה.

ולי קשה להחליט..

feel alive