זה יעבוד פתאום?
לכתוב במקום הכי בטוח לי בעולם
עם קורא וחצי
בלתי נראית לגמרי
רק זוג עיניים קטן
קורא
בוחן
מה עבר כאן בשנים האחרונות
רק טרקטור כבד
מועך את הכל
כלום.
כלום לא משתנה.
רוצה לאהוב כל כך
והכל נמעך.
מקשיבה לשירים של נעוריי.
אבריל
לינקין פארק
ועוד ועוד..
עוברות מדינות
עוברות מלחמות
למה אני אותו דבר
איפה כל הכוח
המנוע
צריך להמשיך לנוע.
מטפלת בעצמי ללא הרף
סופגת את כל ההדף
הכל אותו דבר.
באמת אותו דבר.
מתוקה ומוצלחת שיכולה להגשים הכל.
אבל דיי.
ביי.
עוד רגע קטן בשמיכה, במערה, בחושך.
ואולי אז לפרוח.