מבולבל מאוד בזמן האחרון, עובר עליי הרבה דברים שליליים ..
"מרוב ציניות כבר אין רגשות"
"מרוב דרכים לא רואים מטרה פה"
"מרוב הסוואה שכחנו להסתתר"
"מרוב שירים לא שומעים את הקול"
"מרוב אשמים לא זוכרים מה הפשע"
"מרוב קירבה כבר אין יותר רחוק"
©כל הזכויות שמורות לקובי אוז
ועכשיו .. שיר שלי ..
בזמן האחרון אנשים מתעניינים בכתיבה שלי .. אז הנה לכם איזה שיר שלי שאני עובד עליו כרגע .. [כלומר משתדל לפנות לי זמן בשביל זה]
מחשבות. [ראפ]
אומרים "יותר עמוק - יותר כחול"
זה לא נכון כי אין לי צבע של דרדס
אני מתעמק ממש בהכל
כן, לכל דבר אני נכנס
לא מסוגל לישון עד שאין לי פיתרון
מרגיש חובה לתת אמת למיקרופון
המחשבות תוקפות אותי גל אחר גל
אני לא כמו כל אחד, ת'אמת די מיוחד
יותר חד מטושיבה, מתוק כמו ריבה
מפציץ ת'ראש כמו אנגינה, חיי ת'נגינה
חושבים שאני מאושר, יש אומרים "אתה מוכשר"
אך בפנים אני רקוב - מרגיש כמו אריה בכלוב
חשבתי פעם להתאבד, לגמור עיניין
חשבתי להיות פועל בניין
חשבתי אולי אהיה יוגי
חשבתי שאני משו' מיתולוגי
אומרים לי "תחשוב טוב - וכך יהיה"
אך במקום לחשוב אני סתם משתהה
החלטתי שאני אנמיך ציפיות
היא אמרה לי "ככה את לא יכול לחיות"
הסוף צריך לבוא - אני לא נותן לו להגיע
כשכולם נלחצים אני זה שמרגיע
לא נותן לשום דבר עליי להשפיע
חודר לכל אחד - עני כעשיר
ות'אמת זה נדיר [בנאדם שתמיד ממשיך לשיר]
וזה לא משנה שמחה, כעס או עצב
מה שחשוב בסוף זה רק הקצב
אני נחבא אל הכלים, והם כלים כבדים
אני כזה חלש, קטן, ננס..
מממ... אולי אני באמת דרדס.
©כל הזכויות שמורות לי.
נדבר, כן ?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
