| 2/2007
שוב
שוב אני מחרמנת את עצמי עם סרטים ומיני-סדרות בעלי תמה לסבית, שוב צופה עוד פעם ועוד פעם בסצנות הסקס הראשוניות שתמיד מוצגות שם, איך הן נפגשו, איך הן נמשכו מבלי להעז להגיד, איך הן התנשקו בתשוקה מתפרצת מבלי להבין איך, החדירו אצבעות בעודן בתולות, הסירו בגדים תחתונים וחשפו עור ברווז מרוגש, למה אני עושה את זה? כדי לשכנע את עצמי שוב ושוב שהמשיכה שלי לנשים קיימת, שהיא אמיתית? כדי שאוכל להגיד לעצמי שהקשרים האלה לא היו ריקניים, לא היו תקופת מעבר, לא היו המתנה לקשר האמיתי, לתשוקה האמיתית, לגוף אחר, שונה, למוח אחר, מוח חרמן, מוח בועל, מוח כוחני, מוח יצירתי, מוח ריאלי, אנליטי, מוח שכשהוא מתחבר לצד הנשי שלו מוחאים לו כפיים, כדי שאוכל לדעת שכל השנים האחרונות לא היו בזבוז, או כדי שאוכל לשכנע עצמי שאני בעצם לא צריכה ולא רוצה את מה שאני כל כך מפחדת ממנו, שהתשוקה שלי לגברים לא קיימת, אינה אמיתית, שבעצם כל מה שאני רוצה
אבל הסרטים האלה, הזכרונות האלה, הזכרונות של לצפות בסרטים האלה, והיא שואלת אותי מה יותר מחרמן אותי לראות, סקס סטרייטי או סקס לסבי, והתשובה האמיתית היא סקס הומואי, היש תשובה יותר סטרייטית-נשית מזו, אך למעשה (שוב הצטדקות, שאף אחד לא יקרא במקרה ויחשוב שאני באמת סטרייטית, אחרת לאן הלכה הפוזה שלי, לאן הלכה חומת המגן שלי שמתרצת למה אני לא יוצאת עם גברים) זה לא הסקס ההומואי, זו התשוקה האסורה ההומואית, שהיא אפילו יותר אסורה מתשוקה לסבית, ומחרמן לראות סרטים בהם המתח נצבר ונצבר ואסור ואסור ואז כבר אי אפשר יותר להכיל את הרצון והגוף מקבל חיים משלו ופועל מתוך הרצון שלו, וזה מחרמן ככה גם כשזו תשוקה לסבית, ואפילו אפשר לנתח ולעשות היררכיה, כי גם תשוקה סטרייטית אסורה היא מחרמנת בהחלט, אבל פחות מלסבית, אלא אם מדובר בגילוי עריות כמו בחלום שהיה לברנדה בעמוק באדמה, שהיא שוכבת עם אחיה הצעיר, ולא בצורה אונסית מגעילה אלא בצורת משיכה הדדית קיימת שסוף סוף באה לידי מימוש, זה ללא ספק מחרמן, הרבה יותר ממשיכה של בגידה, אולי באותה רמה כמו משיכה לסבית אסורה (רצוי לא מהסוג של the l word כי שם זה נורמטיבי כבר), ואולי אפילו יותר ממשיכה הומואית אסורה, כי אין טאבו יותר גדול מגילוי עריות, משום מה, אך בכל אופן, אני צופה שוב ושוב בסצנות הלסביות האלה במליון סרטים ולא כמו פעם, שראיתי הקלטות של הקטעים ההומואיים בפלורנטין וכאלה, ואני אוספת עוד ועוד סרטים כאלה, ויש בזה משהו קרוב, מרגש, תחושתי, מעורר רגש (מרגש זו מילה כזו לעוסה), חושי, מעורר ריחות, וזכרונות, ומגעים, וחיבוקים, ותחושות של חום, ושל נאהבות, ושל התרגשות, ושל קרבה, ושל חרמנות, ושל לבבות דופקים, ושל רוק שנאגר, ונוזלים, ולחות, וגופים חלקים, ושל מותניים, וידיים מועברות על הקימור של המותן ועל עצם המותן, ובין הירכיים, אך מה שגירה אותי לכתוב כרגע היתה תחושת הכמיהה העצומה ללשון, לשפתיים, לפה נפתח לקראתי ומכניס אותי פנימה, איזה דימוי חודרני, האירוטיזציה של יחסי הכוח אמרה קתרין מקינון, אני אוהבת לחדור, לשלוט, להיות דומיננטית, ואיך אפשר לעשות את זה עם גבר, רק בנשיקה, ורק באצבע בתחת, אבל הוא צריך להסכים, ולרצות, ואילו המשגל הרגיל והנורמטיבי מחייב שאחדר, וכן יש לי תשוקה להיחדר, אבל מחרמן אותי להיות היוזמת, המפשיטה, המנשקת, ומה שהצית את הכתיבה הזאת היה רצון ללקק לך את הלשון, לחדור לפה שלך ולהיחדר בפה שלי, להרגיש מגע לח בלוע, בלסת העליונה, וזה לא קרה לי קודם, אך לאחרונה אני מפשיטה בדמיון בנות שאני רואה באוטובוס, ולא רק מתוך רצון לשחק עם עצמי תפקיד של לסבית בעלת סקס אפיל שלא זקוקה לאישור גברים (למרות שאני הכי זקוקה לו), כמו שעשיתי בגיל 18-19 וכמו שאני עדיין עושה כשאני מספרת בעבודה שאני אוהבת נשים, אלא ממש מתוך חרמנות, ממש לרצות שהבחורה הסקסית הזאת שלבושה קצת בצורה טום-בויית כזאת ואני מזהה אצלה מבט ממזרי אך גם ביישן בעיניים, תהיה עירומה, צמודה אלי, ואלטף לה את השד סביב הפטמה תוך כדי שאנחנו מתנשקות עמוק ורטוב והיד השניה שלי נכנסת בין הירכיים אל תוך הכוס שלה והרגליים שלי חובקות ירך שלה והאגן שלי נע עליה והדגדגן שלי נמרח לה על הרגל ואני מחזיקה אותה חזק תופסת עם היד את השד ואת צד הגוף ואת המותן ואת הירך חזק, מרגישה את הגוף שלה אצלי, בבעלותי, בתוך ידי אלוהים, אני רוצה חתיכת בשר, כמו שאומרים בסדרות שכאלה, אני רוצה לתפוס משהו, וזה כאילו לא מתאים לעשות את זה עם גבר, אבל בעצם המחשבה הזו יש כניעות, והיא תואמת לסדר ההיררכי המקובל, אולי, אך אולי גוף נשי באמת יותר נעים, ורך, וחלק, ותפיס, ועגול, ולקיק, ומציץ
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
