הירח המלא תמיד תפס את העניים שלי
הקסים אותי
הירח הענק הזה
הרצון רק לשבת ולהביט בו, הלילות שהוא היה מלא בחלוני, הייתי נרדמת רק כשהוא היה נעלם בשמיים.
קר לי, נובמבר לא אכזב כמו שחששתי.
החורף בא במלוא עוצמתו.... וקר בחוץ, כבר לא לובשת גופיות דקיקות
הייתי רוצה שהקיץ לא ייגמר
שהשמש תשאר שהחברות לא יתגייסו
שהן ישארו חברות
שהמסיבות יהיו מהנות
שאני יהיה מאושרת.
שזופה..........
אבל הלובן שלי חזר עם בוא החורף. המשקעים בעניים
געגועים לחיים ישנים
געגועים לבחור ההוא, לבחור שלא פה עוד.
הכפות רגליים קרות, כפות הידיים
האף...
העבר מרחף
העתיד לא דוחף
יש מקום לכולם.
ירח מלא יאיר את הזוג המוצג
את הזוג...........................
כפתורים צבעוניים פזורים על המיטה שלך
כפתורים בכל מיני גדלים וצבעים
פגומים וחדשים.
החלון פה כ"כ לבן וחלק
והמילים שלי כ"כ סתומות ומלאות בכלום
אני צמאה
צמאה לחיים שהיו לי, לאהבה שנלקחה ממני
לזכרונות. לאנשים
אנשים משתנים
משתנים ונעלמים. נותנים לסביבה לשנות אותם.
ולי אין זכות להתלונן כי אני לא יודעת מה זה גרום לי.
כשאתי תתגייס זה ישבור אותי
אז אני באמת יהיה לבד....
לבד מהכל, לבד לבד.
ואני יבכה..............
אני יבכה המון
כי החלק האחרון שלי הולך, ובטח גם הוא ישתנה.
".........
..........
גדולת ימינך
.....
.........."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
