חזרתי מהמחנה, היה הכי טוב בעולם.

כל המחנה הייתי במחשבה "איזה כיף זה יהיה לחזור הביתה ולהיות עם כל החברים שוב".

איפה כל החברים?

היו אתם?

משו מה פתעום אני מרגיש בודד כזה, אף אחד לא יוזם איתי כלום.

אני היחיד שיוזם, אם לא מסננים אותי- ככה לפחות אני מרגיש.

אני מרגיש שכל אחד התקדם לחברים שלו ואני נשארתי מאחור. הרבה יוצא לי להרגיש ככה בשנה האחרונה.

אוף. לא כיף לי פה, רוצה מחנה. רוצה מחנה.

זה היה כ"כ כיף..

ה9 ימים הכי טובים שהיו לי בחיים,

אולי מבחינת מבנים ומחנה עצמו יצא די מעפן.

אבל כיף. היה פשוט כיף.

לא כיף שאפשר לספר עליו, זה כיף טהור, כזה שבא בקטנות, אבל בכמויות גדולות.

פשוט כיף

ולמה לעזאזל יש לי פרסומת בבלוג?!!?