וואללל מינהההה
שבועע טובב :)
מקווה שעד עכשיו היה לכולכם חופש מהנה
ותהנו ממה שנשאר ממנו כי ביום חמישי חוזרים ללימודים.
כן, ללימוד אכזר ונוקשה בסופו יש בחינות אין סופיות עד שאתם מסיימים את התואר השני.
טוב החיים קשים אבל לא נדון בזה עכשיו,
כי~ צריך לשמוח ממה שנשאר ומהחיים הקקה האלה להפיק את הטוב ביותר D:
~
אז הייתי אמורה להיות היום אצל אבא שלי,
אבל דווקא שאני באה להיכנס למכונית של אמא שלי , לבושה כמו דוסה ומוכנה לנסיעה.
אבא לשי מתחרט ואומר :"לא צריך שהן יבואו אני לא רוצה אותן."
כן. לא בדיחה ולא סיפור.
זה קרה והכל בגלל הדיבליות שלו והפה הגדול שלי.
בזמן שהוא הטעה אותנו בקשר למתי ההסעה שלנו הייתה אמורה לצאת, והכניס את כולנו ללחץ אטומי עד ששחכתי את האמפי שלי בבית,
וביקש ברוב חוצפתו בצהרי שישי , בחום שאני עם גרביונים מתהלכת כמו דוסה שאני לא רוצה שיראו אותי ככה מתה!
הוא מבקש שנבוא לתחנה האחרונה של ההסעה , ככה שאין שם מקום, הצפיפות עם שאר הדוסים היא עצומה
וההיסתברות שאנחנו אפילו נקבל את המדרגות של הדלת האחורית בספק מרוב הצפיפות!
ולו עוד יש בקשות!
אז כן, התעצבנתי. הכניסו אותי ללחץ ואמרתי לאמא שלי [ שהיא עם אבא שלי בטלפון ] דבר שעיצבן אותו, ותאמת בצדק.
זה לא היה דבר יפה להגיד נכון , אבל זה לא אשמתי שהוא טעה, לא אשמתי שהכניסו אותי ללחץ כאילו הולך ליפול אטום על הארץ!!!
אז הוא שמע והיתעצבן. אבל זאת הייתה אימרה נכונה.
לשאול אם הוא מצפה ממני לשבת על הריצפה באוטובוס שאני לבושה בשכבות עם דוסים שיותר מסריחים מהריצפה של האוטובוס
בשביל לבוא לראות אותו במרחק שעתיים נסיעה לבית שאני נמצאת שם כעבד וכביבייסיטר,
לא ממש מזמין ומעצבן בצדק!
והכל בגלל הדת, שלמרות שאני מאמינה בה באמונה שלמה אני גם מאמינה שאם אבא שלי לא היה ככה
והיה נשאר כמו פעם כל זה לא היה קורה ולא הייתי מרגישה שליסוע אליו זה עונש משמים והזדמנות לכפרה על החטאים שלי מגיל 0.
כן, אולי אתם חושבים שזה מוגזם אבל ליסוע לשם זה כן ככה.
להרגיש רע עם עצמך, שכל היום מטיפים לך אומרים לך מה לעשות, לנקות, לסדר ולהשגיח. ועוד אחרי זה אם זה לא מספיק
נותנים לך הרצאות על דת ועל כמה שאני חוטאת ושאני רעה ושאני לא עושה שום דבר בסדר.
להקשיב לאבא שלי מדבר על אמא שלי ועל המשפחה שלי דיבורי זדון על כך שהם ימותו בגוג ומגוג,
ועוד לשמור על 900 מצוות ואיסורים בערך ביום השבת ובחג.
וכל זה תחת הסוואה של דתייה שאני לא. שאסור לי לשמוע שירים בקול רם, אסור לי לשיר ואסור לי להילבש כמו שאני.
לבוא אליו הביתה עם ציוד של מחנאות מהבית כי שם כולם יותר חשובים ממך.
גם היחס שלו לא יחס של אבא.
לראות איך הוא מתייחס לילדים האחרים שלו לעמותי ולעומת אחותי זה בושה.
רואים שהוא מתבייש בי ובאחותי כאילו אנחנו איזה כתם שחור במשפחה שבנה לעצמו ועדיין מתעקש שנבוא ונקדש את השבת כדי שלו לא יהיו בעיות למעלה ב"משפט הגדול".
הכל רק כדי להציל אותו ושלו תיהיה הגנה מושלמת שהוא ניסה ככל שביכלותו להחזיר אותנו בתשובה ולתת לנו ערכים כמו "שאב צריך" שם בדת.
הוא אבא שלי ומרגיש כמו זר.
הרגשה שהוא רק אבא על הנייר ושלילדים שם הוא אב אמיתי שדואג ואוהב.
להגיד ולהתלונן לא יביא שום דבר, ובעיקר לא לאבא שלי .
כי כל מה שאגיד לו יתברר בשבילו כחרפה והוא יקח את זה בצורה של שופט משמים ולא כאבא שיהיה שם לתמוך בי שאצתרך אותו.
ואם כמה שזה כואב, ואני מנסה להיתעלם מזה. זה חוזר לפעמים.
בזמן האחרון אני מנסה למרות הכל לחייך,
למרות מצבי הרוח של אמא שלי בעיקבות ההריון,למרות אבא שלי, למרות הלימודים ולמרות המריבות הקטנות שמורידות לרוב את החיוך מהפנים.
אני מנסה לקחת הכל באהבה והבנה ולחייך למרות הכל.
להגיד שאני מצליחה בזה יכול להיות נכון,
כי למזלי יש לי ידידים וחברים ששם בשבילי לא משנה מה.
אני קוראת SMSים ישנים, מדברת איתם והם תמיד יצליחו לעלות לי חיוך על הפנים.
אז למרות שגלשתי לנושא קצת אחר ממה שהתחלתי בתחילת הפוסט ,
אני רוצה להגיד לכל אלה שתמיד שם לצידי -תודה.
בזכותכם אני יכולה להמשיך לחייך למרות הכל ~ ולהבין שהחיים שלי לא כאלה נוראים ושאפשר להתמודד עם הכל בחיוך.
אני אוהבת אותכם שלא רוצה שתעזבו אותי לעולם 3>
אני תמיד יהיה שם בשבילכם כדי לעלות לכם חיוך על הפנים באותה המידה-
אז נשאר לי רק דבר אחד להגיד וזה שוב תודה
3>
~
אז בגלל כל זה לא הלכתי לאבא שלי ואני מאושרת,
כי יש לי עוד דברים לעשות ואני לא מוכנה ללכת לשם.
אז לא נשאר עוד הרבה מהחופשה, אז רק תנצלו את זה ותעשו את השיעורי בית לחופש ~
שיהיה לכולם בהצלחה אוהבת המון 3>
ואל תשכחו לקחת הכל באהבה ותמיד לחייך
כי תאמינו או לא , לחייך יעשה לכם תמיד הרגשה טובה וגם לסובבים אותכם.
וחיוך אחד מכם יביא אושר לאדם שאפילו לא מכיר אותכם ~
זכרו זאת - כי זה ילווה אותכם תמיד
-מור-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
