You had this look i couldn't describe,
You made me feel like I'm alive,
When everything else was a fade,
Without a doubt you were on my side..
Heaven has been away too long,
gone.
לא, עוד לא התרגלתי.
4.12.08, 20:21:
פעם ראשונה שאני מבינה שמותר לי לכעוס.
לא רק יודעת- מבינה,
כן מותר לי לכעוס, מותר לי להרגיש פגועה.
הכעסת אותי, פגעת בי
אכזבת אותי
כלכך מהר, כלכך מהר מדי.
אבל פאק
אנלא כועסת. רק כואב לי, רק קודח לי במח
רק אטום לי בשכל.
אני רק רוצה לשכוח, אני רק רוצה מנוחה כי הפעם אין לי ברירה אחרת
אין עוד הזדמנויות, אין עוד אופציות,
זהו זה
ועם זה הכי קשה לי, עם הזהו זה,
אבל עשיתי כמיטב יכולתי ואין לי רגע אחד של פקפוק וזלזול בעצמי,
אני קצת כועסת עליי שאני לא עוצרת את זה מלהשפיע עליי כלכך
אבל בשביל מה?
מותר לי
להתבאס
לכעוס
להסתגר
לבכות. אבל כבר בכיתי. עבר.
פשוט,
יש לי כלכך הרבה מה להגיד
לך.
פתאום הכל נעלם ואני מתארת לעצמי שאפילו אתה הופתעת.
אם רק היית יודע כמה זה קשה.
אבל וואלה, יש מצב שגם אתה יודע..
כי אחרי הכל, צדקת, אני באמת הכי הכי מיוחדת שיש.
אגב, חצי יומולדת היום.
6.12.08, 03:06:
לא מגיע לך
לא מגיע לך כמה שכואב לי וכמה שאכפת לי
ולמה בכלללל.
לא מגיע לי שלא אכפת לך.
מחר היה אמור להיות לי יום שמח בלב
מחר יהיה לי יום קר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
