בשל העומס הרב לא כתבתי בזמן האחרון.
תחושות קשות מלוות אותי בזמן האחרון... מעבר לפארנויה הרגילה.
לפני זמן לא רב נחשפתי לדברים שעדיף היה לי שלא...
וחוששני כי אחד מהם הוא מגיה שחורה.
מעבר לכך אני נדהם מתחושת "הכל מתנכז ליום אחד"...
גם יום הולדת 120 למי שאחראי ליום השואה (שחל היום)
גם וויעדה בשוויץ של ממשיכי דרכו
גם היום המצויין אצלינו החל בשמונה בערב
להוסיף לכך את זה שחברה שלי טסה ביום רביעי לפנות בוקר לחו"ל
אחרי ביקור בן חודשיים מוסיף לי עוד עצבות על הלב.
מעל לכל - תחושה של הסוף ובקרוב יחול שינוי דרסטי בחיי
... הלוואי שלטובה ...
מי ייתן ויכבדו את שואתנו, ואנו גם נכבד שואות אחרות.
כי לא רק ליהודים ריסקו גולגלות
לא רק יהודים הרגו בשיטטיות מחרידה
בשל דת, צבע עור, מין או בשל סיבה אבודה
לא רק לנו מונופול על הסבל
ולא רק לנו הזכות לעצבות וקורבן
דע באומרך "לעולם לא שוב" ביום השואה
מתי פעלת למען... דרפור. די מזמן?
וזימבבואה, טיבט, הנשים באיסלאם,
רבבות בגולגים או עלומי מערב
אשר מתו בעבר ומתים כבר עכשיו
על סיבות שאינן הן סיבות
בזמן שאתם מבלים במסיבות.
דעו לכם, יהודים יקרים
כי לא רק אתם מושמדים.
"לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
וגם לא יהודי לצורך כך.
(המקור יתקבל בברכה).
JK.
בתחושה שמשהו גדול הולך לקרות.
כמו אחרי דרבן הראשון... (ספטמבר 2001, זוכרים?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
