הלוחם הבודד

כבר כימעת חודש ושבועיים אני בבית

מובטל...

לאט לאט אני מתחיל לעבד את השפיעות שלי

אני מיתחרפן מחוסר מעס

ומהידיעה שהחובות יחנקו אותי אוטוטו

ובשבועיים האחרונים השינה שלי הלכה לעזזל

אני כמעת לא ישן

או שישן יותר מידי

שעות לא סתנדרטיות ומוזרות

ההרגשה המוזה של להיקרע

בין לדפוק את הראש בקיר או את האגרוף בפרצוף של מישהו

לא יודע אם אני אחזיק מעמד ככה עוד הרבה זמן

ואין לי מוסג כמה באמת זמן אני עוד אצתרך להחזיק מעמד

על כל פנים המישפט "יהיה טוב"

מדבר אלי פחות ופחות מיום ליום...