Ce la vie..

לא חשבתי שאני אודה בזה בחיים, לא פה זה בטוח..

אבל אני מקנאה.. אני בתחרות.. איתך .. את לא יודעת את זה.. אבל אני כן..

מסיבה לא ברורה תמיד הייתי.. אני לא רוצה .. אולי רציתי אבל עכשיו כבר לא.. אני לא יכולה להפסיק זה כמו התמכרות..

ואיכשהו תמיד את מנצחת.. בלי שאת יודעת..

את עבדת והרווחת יותר כסף ממני..

את רקדת והיית יותר גמישה ממני..

את יותר יפה ממני (למרות שאני חושבת שעיניים ושער בהיר זה מדהים.. אבל לך יש פנים של בובה ואני לא יכולה להתחרות בזה.. בטח לא אחרי שהוא אמר את זה..)

את אומנם יותר מלאה ממני אבל יודעת להתלבש יותר מתאים לגוף שלך.

יש לך יותר חברות

ליותר אנשים אכפת ממך

יש לך פחות חצ'קונים..

את יותר עצמאית

את פחות רגישה

את יותר נימפו..( כן זה יכול להיות יתרון .. לפחות בעיניים שלי.. לפחות איך שהוא תיאר את זה..)

את יותר חמה ואכפתית.. נראה לי..

את פחות אנוכית

את מקבלת מה שאת רוצה

עברת טסט ראשון

אנשים משקיעים בך ויסעו רחוק כדי להגיע אליך..

את מתנדבת

את יותר פוטוגנית ממני

את פחות עצלנית

את פחות ילדת שמנת

את פחות עצבנית

את פחות לחוצה והיסטרית

את צועקת פחות..

את בוכה פחות מהר

אני יודעת שאני אמורה להיות יותר טובה ממך.. אני יודעת שמצב משפחתי אני במצב הרבה יותר טוב ממך.. אני יודעת שבי הוא בחר ולא בך.. אני יודעת.. אבל לפי דעתי בתכלס..רק שתינו אחת מול השניה.. את לוקחת אותי.. בלי הסביבה רק אופי ומראה.. אין לי סיכוי.. אבל למה? כולם יגידו לי שאני טועה.. אני לא רואה את זה.. אני לא.. באסה..כנראה זה ירדוף אותי כל חיי.. או לפחות כל הזמן שאני איתו למרות שנראה לי שזה ישאר גם הרבה אחרי..אם יהיה אחרי..

זהו פרקתי את מה שאני חושבת כבר הרבה זמן..

אמן שהיא לא תקרא את זה..

דרדו..

נ.ב.

זה לקח הרבה אומץ לכתוב את זה.. בבקשה אל תהיו רעים ואל תפרסמו את זה לה..

תודה..