לא יודעת פשוט החיים האלה..מעייפים. משעמם.

ומה הקטע..סובלים בבית ספר יש כל הזמן בחנים, שיעורי בית וכל הדברים המעצבנים האלה.

ואחרי בית ספר? מה עושים..אתה הולך לצבא וגם מתעצבן קצת..אולי יש קצת חופש לפני אבל אחר כך לא.

אחר כך צריכים לקרוע את התחת בלעבוד..וללמוד ושוב..

אפילו החיים נעשים הרבה יותר גרועים..

ואם תחשבו..מה זה החיים האלה..משחק? כן מחר נתעורר והכל בסדר..ואז אתה נזכר..

אתה באותו עולם..ואין חופש..

אתה תקוע באותו חור שחור..

כל יום אני מסתכלת במראה..אני רואה פרצוף מכוער ושמן..אני.

אני שמנה ואני נראית כמו בן..

היו מלא פעמים שחשבו שאני בן..ואני די נפגעתי..

הלוואי שהייתי רזה..ושהיה לי גוף חלק ולא הייתי נמוכה.

זה מעצבן להיות נמוך מהחברות שלך באיזה 10 ס"מ ואפילו יותר!!!

ואני לעולם לא יגבהה..אני תמיד יהיה נמוכה שמנה ומכוערת..

וכולם מסתכלים לפי החיצוני ולא הפנימי..ולי יש הכל פצעים. צלקות.

ואני מתביישת מזה..

וגם הפנים שלי מתחילות להיות יבשות ומתחיל לגרד לי יותר ויותר

ופשוט בא לי חופש כזה..בלי בית ספר..

לעוף בשמים..ושיהיה שקט ושלבה ושלא יגידו לך מה לעשות..

אני יודעת שאני נשמעת מטומטמת אבל מה לעשות אני מטומטמת וסתומה..

באמת..ואני לא צוחקת

ואוף כל התוכניות נגמרו..אני רוצה כבר חורף..

"האלופה". "ורוניקה מארס". "אבודים" . "האוס" . "רוקדים עם כוכבים" .

"מועדון לילה"..

איך בא לי את החורף..להתכרבל במיטה עם שמיכה נוחה ונעימה..וחמה..

הריח של הגשם..הקור..והמעילים..הבגדים החמים..

להיות עם פיג'מה חמה בבית. ושיהיה מרק חם וטעים.

אני שונאת את הקיץ.

הוא גורם לי לגרד.

מזיעים. חם. יש יתושים. יש מקקים מגעילים כאלה. ויש לחות מגעילה כזאת..

טופ זהו להיום..