ברקע אני שומע באזניות "in the jungle" ממלך האריות באנגלית.
זה מזכיר לי את ההופעה הכי מפדחת בארץ שהייתה לנו שנה שעברה.
כל הכיתות היו צריכות להכין הופעה בפני השכבה בגלל שאנחנו היינו חמשושים קטנים ולשאר התיכון היו בגרויות, אז כדי להעסיק אותנו נתנו לנו להמחיז ולזמר קטעים מוזיקלים.
בקיצור זה היה שבוע מגניב - מהכיתות בקעו רמקולים עוצמתיים, בשכבה לא היה נדיר למצוא בנות בבגדי רקדניות בטן או סתם שטויות.
(השיר התחלף עכשיו ל-knocking on havens door השולט, אבל אמשיך עם הסיפור).
עד הימים האחרונים לכיתה שלנו לא היה רעיון:
ריקוד פאקאצות ירד מהפרק בגלל שאנחנו מחוננים.
ריקוד זוגות ירד מהפרק בגלל פאדיחות מהשכבה.
ריקודי בטן סתם ירדו מהפרק (ודווקא לא מהסיבה שחסר אצלנו בטן, יש בכיתה דווקא בלי עין הרע).
נשארנו עם רעיון לקטע מוזיקלי...היו אצלנו כמה פריקים של נגינה (הדר, איתמר, רועי וכד') וגם כמה סתם פריקים לאקפלות (שזה שילובי קולות כאלה ככה שזה יוצא ממש הרמוני...למי שמבין (ע"ע ערן)).
ואז נתקלנו בשיר. והתחלנו להריץ אותו.
וגילינו שזה שיר מצויין.
ועשינו חזרות, שהיו בנות זונות, ואנשים אשכרה באו מהכיתות וישבו אצלנו בהפסקות בחזרות כדי לשמוע אותנו שרים - וזה יצא יפה.
אני ואיתמר התחרענו על מיתרי הקול שלנו וזה יצא ממש איכותי, על גבול האומנות.
ואז הגיעה ההופע (שלפניה הייתה הענקת ספרים להצטיינות בכול מיני תחומים בשכבה, ואני קיבלתי הצטיינות חברתית :).
והלך ממש חרא. היו שני מיקרופונים, כולם פחדו מהקהל העויין, והמוזיקה לא הלכה.
רק התיאטרוניסטים עודדו. שזה גם משהו.
מן הסתם לא היינו מההופעות הטובות...כנראה היינו אחרונים.
אבל זו הייתה תקופה יפה.
:)
הפרפר.